תקופת התחייה האתיופית – הבדלי גרסאות

'''תקופת התחייה''' ([[1632]]–[[1769]]) החלה עם גירוש חילות [[האימפריה הפורטוגזית]] ה[[נצרות קתולית|קתולית]] מ[[אתיופיה]], בהוראת הקיסר [[פאסיל]] שעלה לשלטון בשנת [[1632]] ומיהר לשקם את כוחה של [[הכנסייה האתיופית]]. הוא סיים את [[האינקוויזיציה האתיופית]] שהחל [[סוסניוס, קיסר אתיופיה|אביו]]<!-- איך מבטאים בגעז את השם ሱስንዩስ? --> בשנת [[1624]], סילק את הלוחמים הי[[ישועים]] וה[[מיסיון|מיסיונרים]] מאדמת [[אתיופיה]], ואסר על כניסת [[פרנג'ים|אירופאים]] לקיסרותו. בהשראתו פרחה [[הקיסרות האתיופית]] מבחינה מדינית, תרבותית ויצירתית, במקביל לתקופת [[רנסאנס]] באירופה. ה[[סובלנות]] ה[[דת]]ית שאפיינה את תקופה זו היטיבה עם קהילת [[ביתא ישראל]], ש[[אומן|אומניה]] וחכמיה השתלבו בשכבת העלית המנהיגה את הקיסרות.

מחצר הקיסר יצאה ההצהרה הרשמית:

בשנת [[1635]] הורה עלם סגד לייסד את [[עיר בירה|עיר הבירה]] של [[הקיסרות האתיופית]] - העיר [[גונדר]] ובלבה ה[[ארמון]] הקיסרי [[פאסיל גמב]].{{הערה|שם=סגהשהג|1=סולומון גאטמון, ההיסטוריה של העיר גונדר, (History of the City of Gondar ), 2005, עמודים 1-41–4. {{ISBN|1569021953}}}} [[אומן|אומנים]] [[יהודי]]ים מ[[ביתא ישראל]] התגייסו למפעל ה[[בנייה]] ותרמו מכישוריהם בתחומים כמו [[נפח (מקצוע)|חרושת מתכת]], שהיו זרים לשכניהם ה[[נוצרי]]ים.{{הערה|שם=Salmon19|1=[[חגי ארליך]], ''הארץ ויהודיה'', בתוך [[הגר סלמון]] (עורכת), '''קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים - אתיופיה''', [[יד יצחק בן-צבי]], תשס"ח, עמוד 19. ISSN 1565-0774}} לחוקר ה[[סקוטלנד|סקוטי]] [[ג'יימס ברוס]] שסייר באזור גונדר בשנים [[1771]]-[[1770]], נמסר כי גונדר הייתה רק [[כפר]] קטן ונידח עד ימי עלם סגד.{{הערה|שם=MunroHayTaor2002|1=Stuart Munro-Hay

<!-- השלטון החזיר עלם סגד באופן מיידי את , ביקש מ[[פטריארך אלכסנדריה]] [[אבונה]] חדש והחזיר את השליטה המצרית על ראשות הכנסייה. כאשר שמע ש[[מומבסה]] [[ארטילריה|מופגזת]] על ידי ה[[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגזים]], חשד הקיסר כי ה[[פטריארך]] ה[[נצרות קתולית|קתולי]] [[אפונסו מנדש]] (Alfonso Méndez) עמד מאחורי המהלך. הוא ניצל זאת ל[[גירוש]] יתרת הי[[ישועים]] מאדמת [[אתיופיה]] בשנת [[1633]]. ברשומות נכתב כי "ה[[פרנג'י]] {{אנ|Farangi}} מנדש שב לארצו שלו", אך בפועל עשו מנדש ומרבית תומכיו את דרכם ל[[גואה]] שב[[הודו]] ונטען כי [[בן ערובה|נשבו]] ו[[שוד|נשדדו]] מספר פעמים בדרכם.

פאסילדיס גם ייסד את העיר [[גונדר]], קבע בה את ארמונו [[פאסיל גמב]] והפכהּ ל[[עיר בירה|בירת]] [[האימפריה האתיופית]] {{הערה|1שם=סולומון גאטמון, ההיסטוריה של העיר גונדר, (History of the City of Gondar ), 2005, עמודים 1-4. {{ISBN|1569021953}}סגהשהג}} על מנת לחזק את ההגמוניה הנוצרית במחוז [[דאמבייה]] ששם הייתה קהילה [[יהודים|יהודית]] גדולה, מהלך זה של הקיסר גרם ל[[אמהרים|אמהריזציה]] של האזור ובתקופתו [[יהודי אתיופיה]] החלו להתבלט בעסקי ה[[הלוואה|הלוואות]], ה[[בנייה]], ה[[נגר]]ות ו[[אומנות|אומנויות]] נוספות הנדרשות על ידי תושבי האזור בעלי האדמות.

-->

<!-- '''תקופת גונדר''' היא תקופה בהיסטוריה האתיופיה בין השנים [[1632]] - –[[1755]] והיא למעשה '''תקופת רנסאנס אתיופית''', תקופה של התחדשות לאחר [[תקופת השפל האתיופית|תקופת השפל]] שיידעה האימפריה האתיופית, בתקופה זו באתיופיה ישנה פריחה של [[אדריכלות]] ו[[אומנות]] שנמשכה כ-230. תקופה זו מתחילה רשמית עם עלייתו של הקיסר [[פאסילידס, קיסר אתיופיה|פַאסיל]] {{הערה|1=חלק מההיסטורונים מתחילים את התקופה על עלייתו של הקיסר סוסינוס ולא פאסילידס.}} לכס הקיסרות שלמעשה מתחיל לגבש את אתיופיה כאימפריה עצמאית ומסתיימת בעלייתו של הקיסר [[ייואס הראשון, קיסר אתיופיה|ייואס הראשון]] לשלטון ב-[[26 ביוני]] [[1755]] .{{הערה|1=חלק מההיסטוריונים מסיימים את התקופה ב-7 במאי 1769 כאשר ראס [[מיכאל סאהול]] מדיח את הקיסר ייואס. }}.

ה[[קיסר (תואר)|קיסר]] [[פאסילידס, קיסר אתיופיה|פאסילדס]] עצר את ההתפלגות שגרמו הנוצרים הזרים, והחזיר את שלטונה של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית בחזרה תוך כדי שהוא החזיר את הפטריארך האתיופי שמונה מהכנסייה ב[[מצרים]], החרים את האדמות של ה[[ישועים]] והעביר את כולם לעיר [[פראמונה]], כאשר ה[[פורטוגל|פורטוגזים]] הפגיזו את העיר [[מומבסה]] הוא גירש את כולם. כמעט בכל זמן שלטונו הוא נלחם כנגד ה[[אגאווים]] או ה[[אורומו (עם)|אורומו]]. במישור יחסי החוץ הוא שיגר שגריר ל[[הודו]] ב-[[1664]] (או ב-[[1665]]) כדי לברך את [[אאראנגזאב]] לרגל הכתרתו לקיסרה של [[האימפריה המוגולית]].

פאסילדס גם ארגן מחדש את הסמכות המרכזית וחיזק מחדש את שלטונם של מלכי [[השושלת הסולומונית]] ו[[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית|הכנסייה האורתודוקסית]], כאשר בנו דווית מרד ב-[[1666]] כנגדו הוא כלא אותו וחידש את המהלך של הגבלת חברי בית מלוכה על ידי כליאתם פסגת הר רחוקה ולהפחית אתגרים לשלטונו שלו, הקיסר הבדיל את עצמו כאשר בנה מחדש את ה[[קתדרלה]] ב[[אקסום]] (שהושמד על ידי [[אחמד אבן איברהים אל-גאזי|אחמד גראן]]) פאסילדס הקים עיר בירה חדשה בשנת [[1636]], [[גונדר]] מקום שלאט לאט נעשה המרכז התרבותי פוליטי של [[אתיופיה]] במשך תקופת זו עד שלטונו של [[תוודרוס השני, קיסר אתיופיה|תוודרוס השני]].{{הערה|1=סולומון גאטמון, ההיסטוריה של העיר גונדר, עמודים 1-41–4.}}.

אף על פי שתקופת גונדר ייצרה פריחה של [[אדריכלות]] ו[[אומנות]] שהמשיכה יותר ממאה שנה, מלכי גונדר מעולם לא הרוויחו שליטה מלאה מעל העושר וכוח-אדם שהאצילות יירשה במשך המלחמות הארוכות נגד גראן וה[[אורומו (עם)|אורומו]]. במשך מלכות של פאסילדס ושל יורשו בנו [[יוהנס הראשון, קיסר אתיופיה|יוהנס הראשון]], סכסוך בין שני מנזרים בין [[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית]] לבין ה[[קתולים]] בקשר לדוקטרינה של [[המינות המונופיזיסטית]] על טבעו של [[ישו]] הנוצרי. העמדות של שני המנזרים היו לעיתים קרובות קשורות להתנגדות האזורית ל[[קיסר אתיופיה|קיסר]], ולא פאסילדס וגם לא יוהנס היו מסוגלים לסדר את העניין בלי להרחיק מרכיבים חשובים מהכנסייה.

במשך המלכות של [[ייואס הראשון, קיסר אתיופיה|ייואס]], בנו של ייאסוס השני, הדמות הפוליטית החשובה באזור היה [[ראס]]{{הערה|1=ראס הוא תור אצולה המקביל לתואר האצולה האירופאי [[דוכס]].}} [[מיכאל סהול]] ה[[תגרים|תגרי]], דוגמה טובה של אציל גדול שעשה עצמו ככוח העיקרי מאחורי הכתר. בסיסו של מיכאל הייתה [[מחוז תיגראי (היסטורי)|תיגראי]], שנהנתה כעת ממידה גדולה של עצמאות ומכאן מיכאל הקים צבאות גדולים ושלט לפרקים ב[[גונדר]] ובחלקים גדולים מ[[באגמדיר]]. ב [[1769]] הוא הציג את כוח שלו בכך שהזמין את הרצח של שני קיסרים ([[ייואס הראשון, קיסר אתיופיה|ייואס]] ו[[יוהנס השני, קיסר אתיופיה|יוהנס השני]]) והמליך את [[תקלה היימנות השני, קיסר אתיופיה|תקלה היימנות השני]],{{הערה|1=היה בנו של הקיסר [[יוהנס השני, קיסר אתיופיה|יוהנס השני]].}}, קיסר חלש שמיכאל הכתיר. מיכאל המשיך בשליטתו באזור עד שנת [[1770]], כאשר קואליציה של יריביו הכריחו אותו לצאת לפרוש ולחזור לטיגראי.{{הערה|1=קואליציית כוחות שכללה את [[פאסיל גושו]] מאמהרה, ו[[וונד בוווסן]] מבגאמדיר.}}.

| רשימה = [[היסטוריה של אתיופיה]]