תמר, מלכת גאורגיה – הבדלי גרסאות

אצילי הממלכה תבעו כי תמר תנשא, בהתאם למקובל באותם ימים, כדי שימונה מנהיג, גבר, שיעמוד בראש הצבא, וכדי להעמיד יורשים לכתר. הבחירה נפלה על [[יורי בוגוליובסקי|יורי]], בנו של הנסיך שנרצח, [[אנדרי בוגולובסקי]] מ[[נסיכות ולדימיר]], שחי כפליט בקרב ה[[קומנים|קיפצ'קים]] של [[צפון הקווקז]]. הבחירה אושרה על ידי דודתה של תמר, [[רוסודן (דמטרה)|רוסודן בגרטיוני]], ובשנת [[1185]] הובא הנסיך לגאורגיה כדי להינשא לתמר. יורי נמצא כשיר להיות חייל אבל גם אדם קשה. תוך זמן קצר הסתבך עם אשתו. המתח בין בני הזוג התווסף למאבק בין הפלגים בחצר המלוכה. תמר הגבירה את מעורבותה במאבק בין הפלגים והשתמשה באופן [[אסרטיביות|אסרטיבי]] יותר בכוחה כשליטה. נקודת המפנה בחייה של תמר אירע כשהקתוליקס מיכאיל, רב העצמה, נפטר. היא מינתה את אנטון גנוֹלִיסתַאווִיסדזֶה, שהיה מתומכיה, ל[[וזיר|ווזיר]] הראשי של הממלכה, שהיה לפני כן כומר ב[[מנזר דוד גארג'ה]] {{אנ|David Gareja monastery complex}}. תמר הגדילה בהדרגה את בסיס הכוח שלה ורוממה את האצילים הנאמנים לתפקידים בכירים בחצר המלוכה. מבין הידועים שבאצילים האלה הייתה משפחת אצולה ממוצא [[כורדים|כורדי]], בית מחַארגרדזֵלִי (או זאקאריד-מחארגרדזלי {{אנ|Zakarids–Mkhargrdzeli}}).