תמר, מלכת גאורגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 119:
במשך מאות השנים, התפתחה דמותה של תמר כדמות דומיננטית בפנתאון ההיסטורי של גאורגיה. בניית הממלכה עד ש"תור הזהב" של גאורגיה החל בתקופת שלטונה, ותמר הפכה למוקד של האזור כולו. מספר משוררים מ[[ימי הביניים]] כולל [[שותא רוסתוולי]], ראו בתמר מקור השראה ליצירותיהם. ישנה אגדה על כך שאהבתו הבוערת של רוסתוולי לתמר היא שהביאה לכך שהוא סיים את ימיו ב[[מנזר המצלבה|מנזר]]. הסצנה הדרמטית [[עוטה עור הנמר|פואמה של רוסתוולי]] בה המלך רוֹסטֶוואן מכתיר את בתו טינאטין, הוא [[אלגוריה]] לשיתוף השלטון בין [[גיאורגי השלישי, מלך גאורגיה|גיאורגי השלישי]] לתמר בתו. על פי רוסתוולי: "גור אריות הוא טוב במידה באותה מידה, בין אם הוא זכר או נקבה".
 
המלכה הפכה לנושא של כמה שירי הלל עכשוויים, כמו "תמריאני" {{גאו|თამარიანი (ნაწარმოები)}} של [[צ'אחרוחאדזה]] {{אנ|Chakhrukhadze}} ו"עבדול-מסיהמסיאני" (عبد المسيح, "עבד המשיח") {{גאו|აბდულმესიანი}} של [[יואנה שאוותלי]] {{אנ|Ioane Shavteli}}. הרשומות הגאורגיות כוללות דברי הספד לתמר. העיקריים שבהם הם שתי מקורות שהתרכזו בתקופת שלטונה - "חיי תמר, מלכת המלכות" ו"ההיסטוריה וההספדים של ריבונים" - שהפכו למקורות העיקריים לקדושתה של תמר בספרות הגאורגית. כותבי הרשומות של גאורגיה רוממו אותה כ"פרוטקטור האלמנה" ו"שהתברכה שלוש פעמים". הם שמים דגש מיוחד על מעלותיה כאישה: יופי, ענווה, אהבת חסד, נאמנות ותום. למרות שעברה [[קאנוניזציה (קדושים נוצריים)|קאנוניזציה]] כ[[קדוש (נצרות)|קדושה]] מאוחר יותר על ידי [[הכנסייה הגאורגית]], היא נקראה קדושה אף במהלך חייה ב[[קולופון]] הדו לשוני [[יוונית|יווני]]-[[גאורגית|גאורגי]] שצורף לכתב היד של [[הבשורההבשורות מוואני]] {{אנ|Vani Gospels}}.
 
האידיאליזציה של תמר הודגשה ביתר שאת בעקבות האירועים שהתרחשו תחת יורשיה המיידיים; בתוך שני עשורים ממותה, הביאו, הפלישות ה[[חווארזם|חווראזמית]] וה[[הפלישה המונגולית לגאורגיה|מונגולית]], לסיומה הפתאומי של הדומיננטיות הגאורגית באזור. תחיות לאומיות שחלו בתקופות מאוחרות יותר היו קיקיוניות מדי בהשוואה להישגי שלטונה של תמר. כל אלה תרמו לפולחן של תמר שטשטש את האבחנה בין האידיאליזציה של מלכה לאישיותה האמיתית.
שורה 125:
בזיכרון העממי הגאורגי, כרוכה דמותה של תמר בהילה אגדית ורומנטית. [[שיר עם|שירי עם]], [[פואמה|פואמות]] ו[[סיפור עם|סיפורים]] מציגים אותה כשליטה אידיאלית, אישה קדושה כפי שמתוארים לעיתים אלים [[פגניות|פגניים]] מסוימים ו[[קדוש (נצרות)|קדושים נוצרים]]. לדוגמה, באגדת [[אוסטים|אוסטית]] עתיקה, המלכה תמר מתעברת על בנה מקרן שמש הזורחת מהחלון. במיתוס אחר, מהמחוזות ההרריים של גאורגיה, מתארים את תמר כשווה ל[[אל]]והות מזג האוויר, פרימיזה, השולטת ב[[חורף]]. באופן דומה, במחוז ההיסטורי ההררי [[פשאבי]], דמותה של תמר מזוהה עם אלת הריפוי ופוריות האישה.
 
בעוד, המקרים בהם תמר הייתה מְלוּוָה בצבא שלה מתוארים כתכנון מסעות צבאיים מסוימים, הרי שמעולם לא הייתה מעורבת באופן ישיר בלחימה. ובכל זאת, זכר הניצחונות הצבאיים בתקופת שלטונה תרם לדמותה הפופולרית, דמות המלכה הלוחמת. דמות זו באה הדהדה ל[[הסיפורלסיפור על צארינה דינארה {{אנ|סיפור על צארינה דינארה]]The (ПовестьTale обof царицеTsaritsa Динаре)Dinara}}, סיפור פופולרי [[רוסי]] מ[[המאה ה-16]] על מלכה גאורגית דמיונית הנלחמת כנגד ה[[איראן|פרסים]].
 
===העת החדשה===