הקרבות על רכס "חמוטל" במלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שחזור לגרסה 25211070 מ־18:52, 1 באפריל 2019 מאת Matanyabot העריכה סותרת את עצמה – אם שמו ידוע, הוא לא אלמוני |
|||
שורה 100:
מטיסת סיור של צה"ל עלתה מסקנה שאין על "חמוטל" כוחות מצרים משמעותיים,{{הערה|שם=יד274}} סברה זו הביאה למתן פקודה בבוקר 20 באוקטובר, לחטיבה 274 לכבוש את הרכס. המשימה הוטלה על גדוד 227 (בפיקוד שלמה פלד). סגן מפקד הגדוד, יוסי כהן (היה מפקד פלוגה בדרגת סגן שקודם לתפקיד סמג"ד בשל נפגעים רבים בסגל הפיקוד של הגדוד ב[[קרב השריון ב-14 באוקטובר]]), עמד בראש כוח שכונה "כוח עצלות" וכלל שתי פלוגות טנקים ושתי פלוגות מוקטנות של חרמ"ש רכובות על נגמ"שים וזחל"מים.{{הערה|שם=יד274}} אחר הצהריים ב-21 באוקטובר, לאחר ירי ארטילרי ישראלי קצר והפצצה מהאוויר של [[חיל האוויר הישראלי]], החל "כוח עצלות" בהתקפה על "חמוטל" כשכוחות החרמ"ש נעים מקדימה בחיפוי אש הטנקים.{{הערה|שם=יד274}} לכוח הישראלי התוקף התברר כי הכוח המצרי לא נטש את הגבעה ומאורגן בה היטב, בעיקר בחלקו המערבי של הרכס. הכוח המצרי המגן כלל כוח חי"ר גדול שהיה מצויד בנשק נ"ט רב וקיבל סיוע ארטילרי וחיפוי בכינון ישיר מכיוון רכס "מכשיר" שמדרום.{{הערה|שם=יד274}}
כוח צה"ל ספג נפגעים רבים, בעיקר לוחמי פלוגת החרמ"ש הקדמית שהייתה רכובה על נגמ"שים. פלוגת החרמ"ש השנייה קיבלה פקודה לעלות לרכס ולנסות לחלץ נפגעים בחסות החשכה שהחלה לרדת.{{הערה|שם=יד274}} מפקד הכוח הישראלי, יוסי כהן, סירב לפקודות שקיבל להיאחז בעמדות בהן היה מצוי הכוח כיוון שהעריך שהאש מכיוון "מכשיר" חזקה מאוד וסבר שהשארות בעמדות היא בגדר "התאבדות".{{הערה|שם=עילם|1=שרגא עילם, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1442942 בזכותו אני חי], [[הארץ]], 18 בספטמבר 2007}} לאחר דיונים ארוכים ברשת הקשר עם מפקד החטיבה ועם אלוף הפיקוד (שמואל גונן), הוחלט כי הכוח הישראלי ייסוג, אך יישאר בחלקו הצפון מזרחי של הרכס מחוץ לטווח טילי הנ"ט המצרים.{{הערה|שם=יד274}} חילוץ הנפגעים הישראלים
מפקד החטיבה, יואל גונן, העריך מאוחר יותר כי ניתן היה לכבוש את הגבעה רק עם כוח חי"ר גדול ומיומן יותר.{{הערה|שם=יד274}} למרות הכישלון בקרב, היאחזותו של הכוח הישראלי בחלקו המזרחי של הרכס נשארה שרירה עד הפסקת האש ב-24 באוקטובר.{{הערה|שם=יד274}}
| |||