חוקי התנועה של ניוטון – הבדלי גרסאות

החוק הראשון קובע שקיימת [[מערכת ייחוס]] אינרציאלית, כלומר, מערכת ייחוס שבה בהעדרבהיעדר כוחות חיצוניים תאוצת הגוף תתאפס. במערכת זו כל גוף יתמיד במצבו, כל עוד שקול [[כוח (פיזיקה)|הכוחות]] החיצוניים שפועלים עליו הוא אפס.

חוק זה מגדיר את המערכת עליה חלים חוקי ניוטון, זאת כוון שקיימות מערכות אשר בהן החוק השני והשלישי לא יהיו תקפים. מערכת כזאת לדוגמה היא מערכת מואצת, בין אם בתאוצה סיבובית ובין אם בתאוצה קווית. במערכות אלה נוהגים לבצע העתקה למערכת אינרציאלית תוך שימוש בהעתקת גלילי. ההעתקה מתבצעת באמצעות הוספת [[עצם מתמטי|גופים מתמטים]] תיאורטייםתאורטיים המכונים [[כוח מדומה|כוחות דלאמבר]] או כוחות מדומים, המייצגים את השפעות התאוצה כאשר הגופים מנותחים במערכת אינרציאלית. באמצעות הוספת גורמים אלו מתאפשר השימוש בחוקי ניוטון אף במערכות יחוס לא אינרציאליות.