ויקיפדיה

פנינה היילפרין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1 ב\2\3 \4\5, דוגמה\1, גרסה\1, תל אביב
שורה 9:
בני הזוג פעלו רבות בתחום הכשרת גננות וטיפוח החינוך לגיל הרך. הם ייסדו גן-ילדים [[עברית|עברי]] וניהלו [[הכשרת מורים בישראל|סמינר עברי לגננות]] בוורשה, לצדו של [[יצחק אלטרמן|יצחק אלתרמן]], אביו של [[נתן אלתרמן]]. אחת מתלמידות הסמינר הייתה [[קדיה מולודובסקי]], שהפכה מאוחר יותר למשוררת [[יידיש|יידית]] ידועה. תלמידה אחרת הייתה שחקנית התיאטרון הידועה, [[חנה רובינא]].{{הערה|שם=הערה מספר 25223220:1}}
 
לאחר שעלו לארץ, הם המשיכו לעבוד בתחום, פתחו [[הכשרת מורים בישראל|בית מדרש לגננות]] ופיקחו על כל גני הילדים בארץ. במכתב שכתבה בתאריך 22 באוגוסט, 1938, לבנה, [[צבי רין]], היא מספרת לו: "אני נותנת ארבע וחצי שעות בשבוע בסמינר, שעה אחת - ריכוז בגן ושלוש שעות וחצי מלאכה"{{הערה|נמצא במכון [[מכון גנזים|גנזים]] בין אוסף המכתבים שכתבה פנינה היילפרין לבנה צבי רין ("גמי")}} על מכתביה מאותה תקופה מתנוסס ה[[לוגו]] של המוסד של יחיאל ופנינה היילפרין: "בית מדרש לגננות עם מעון דוגמאידוגמהי [!] לילדים, מיסודו של יחיאל היילפרין".
 
בין השנים 1955-1940 ניהלה פנינה את ספריית בית ספר "ביאליק" ב[[תל אביב-יפו|תל- אביב]]. היילפרין הרבתה גם לעסוק בכתיבת ספרות לגיל הרך ובתרגום של שירי ילדים מיידיש. היא הייתה המתרגמת הראשונה לכמה משיריה הידועים של [[קדיה מולודובסקי]].{{הערה|שם=הערה מספר 25223220:1|עינת אמיתי, [http://tarbut-yeladim.blogspot.com/2011/05/blog-post.html יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים]}}
 
ילדיהם של בני הזוג המשיכו בתחום הספרות והלשון. בתם [[מירי דור]], הייתה סופרת. בניהם היו המשורר [[יונתן רטוש]], שהיה מייסד [[הכנענים|תנועת הכנענים]] בארץ וה[[בלשנות|בלשנים]] [[צבי רין]] ו[[עוזי אורנן]].{{הערה|שם=הערה מספר 25223220:1}}
 
היילפרין תמכה גם היא בקו האידאולוגי של [[הכנענים|התנועה הכנענית]], ובשנת 1970 הלכה בעקבות בנה, יונתן רטוש, והגישה עתירה ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בית הדין הגבוה לצדק]] נגד [[משרד הפנים|שר הפנים]], המסרב לרשום את מוצאה כעברייה.{{הערה|"[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1970%2F12%2F03&id=Ar01214&sk=B678E7E2 הבן עברי - גם האם רוצה]", '''[[דבר (עיתון)|דבר]]''', 3 בדצמבר, 1970}}
 
פנינה היילפרין נפטרה בגיל 93 בעיר [[רמת גן|רמת-גן]].
שורה 24:
בהיותה גננת ועוסקת בתחום החינוך של הגיל הרך החלה היילפרין לכתוב שירי ילדים ולפרסמם בכתבי העת השונים. חלקם הופיעו בשני ספרים שהוציאה הוצאת הספרים "[[הדר (הוצאת ספרים)|הדר]]" בשנת תשל"ה: "'''פרפרים'''" ו "'''שלפוחיות'''". הוצאה זו הוציאה גם את ספרי בנה, [[יונתן רטוש]].{{הערה|שם=הערה מספר 25223220:1}} שיריה של היילפרין הולחנו רבות בידי המלחינים{{הערה|ראו לעיל קישור חיצוני לפרסומיה של פנינה הלפרין ב[[ספרייה לאומית|ספרייה הלאומית]]}}. על חלק מהם נהגה לחתום בשם "דודה פנינה".
 
ב[[מכון גנזים]], אשר ממוקם ב[[ספריית בית אריאלה]] ב[[תל אביב-יפו|תל- אביב]] ניתן למצוא ב[[עיזבון|עיזבונה]] שלה ושל משפחתה את כתבי היד של מאות שירים, תרגומים, הצגות, משחקים ומערכי שיעור שכתבה לילדים.
 
כמו למשל השיר "ילד רך", שפורסם בספרה "שלפוחיות".
שורה 38:
בין שיריה הנוספים שכתבה היילפרין לילדי הגן, נמנים השירים: "שואב מים", "הצרצר", "תזמורת", "מעשה בכלבלב" "כדור פורח" ורבים אחרים.{{הערה|שירים אלו ואחרים מופיעים בספרה: '''שלפוחיות''', הוצאת [[הדר (הוצאת ספרים)|הדר]], תשל"ה}}
 
התרגום הראשון ממיטב שירי הילדים של קדיה מולודובסקי לעברית התפרסם ב-9 בפברואר, 1934, במוסף של "[[דבר לילדים]]" משנת 1934 ובאיוריו של נחום גוטמן. היה זה תרגום של השיר הידוע לקורא העברי בגרסתו המאוחרת של [[נתן אלתרמן|אלתרמן]]: [[גלגוליו של מעיל]]. שמו של השיר במקור היידי היה: '''אַ מאַנטל פון אַ טונקעלן געוואַנטל''' (מעיל מאריג כהה). שם השיר בתרגומה של היילפרין היה "יקטן", כנהוג באותה התקופה להתאים את השמות לעברית ולרוח התקופה.
{{ציטוט|מרכאות=כן|שורות=כן|מקור=בית ראשון מתרגומה של פנינה היילפרין את אַ מאַנטל פון אַ טונקעלן געוואַנטל|
תוכן=שמעו נא מעשה בבגד,
שורה 44:
בידי החיט עצמו נתפר הוא
לשמואל בנו הבכור.
}}היילפרין המשיכה לפרסם מספר תרגומים נוספים של קדיה מולודובסקי, שהתפרסמו בעיתון דבר לילדים: "שרה" (ידוע בגרסאבגרסה המאוחרת כ"הילדה איילת" בגרסתו של נתן אלתרמן), "הגולם", "סנדלים" ועוד. ספר הילדים הידוע של קדיה מולודובסקי בעברית, [[פתחו את השער]], כולל את תרגומיהם של [[נתן אלתרמן]], [[פניה ברגשטיין]] ו[[לאה גולדברג]], ואלו הן הגרסאות הפופולריות בעברית של שירי קדיה מולודובסקי.
 
[[עוזי אורנן]], בנה, מספר על תקרית שארעה באחד הקיבוצים, בשנות החמישים, כאשר אמו הזמינה את קדיה מולודובסקי לדבר על [[יחיאל היילפרין (מחנך)|יחיאל היילפרין]] ביום השנה למותו. קדיה הופיעה והחלה לדבר ביידיש. היילפרין ובניה ביקשו ממנה לעבור לעברית, שידעה היטב, אך קדיה סירבה וירדה מהבמה.{{הערה|שם=הערה מספר 25223220:1}} פנינה היילפרין, שראתה את עצמה כעברייה, ושבגני הילדים שניהלה עם בעלה, דיברו הילדים רק עברית, ושבניה נמנו על מייסדי התנועה הכנענית, לא יכלה באותה תקופה לצדד בנאום שיינשא בשפת הגולה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פנינה_היילפרין"