הגדת ונציה – הבדלי גרסאות

בשנת [[1609]] עיצב את ההגדה המדפיס ישראל הצפרוני מגוואסטלה, והיא הודפסה בבית הדפוס של ג'יובני דה-גארה בוונציה. ההגדה יצאה לאור בתרגומים ללדינו, יידיש ואיטלקית, ובשל כך הייתה נפוצה ביותר ברחבי אירופה ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]]. בשנת [[1629]] הוציא בית הדפוס הוונציאני של בריגדין מהדורה נוספת של ההגדה בתבנית דומה למקורית והיא הודפסה פעמים רבות ללא שינויים עד לסוף המאה ה-18. הדפסות אלו היו באיכות פוחתת והולכת נוכח הבלאי הגובר של אותיות הסְדר וגלופות האיורים. האיורים עצמם, חזרו והועתקו בהגדות שהודפסו ב[[אגן הים התיכון]], ובמיוחד ב[[ליוורנו]]<ref>{{הערה|[http://ijamuseum.org/he/passover-hadaggah-with-ladino-translation-venice-1609/ תיאור ההגדה], באתר מוזיאון יהדות איטליה</ref>}}. גם כיום מועתקים הציורים מתוכה להגדות שונות.

{{ציטוט|תוכן=הגדת ונציה היא אחת משלוש ההגדות המצוירות המוקדמות ביותר שהופיעו בדפוס. אחרי [[הגדת פראג]] שהוצאה לאור בשנת [[1526]] והגדת מנטובה שנדפסה ב-[[1560]], מהוה הגדת ונציה את השיא בהתפתחות ההגדה המעוטרת בחיתוכי עץ.|מקור=מדברי המבוא של הפרופ' בצלאל נרקיס להגדה<ref>{{הערה|[https://winners-auctions.com/content/%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%95%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%A1%D7%98-1609-%D7%A4%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%AA/ הגדה של פסח, ונציה שס"ט 1609 - פקסימליה מפוארת ממוספרת], באתר בית המכירות ווינרס</ref>}}|אנגלית=}}

קישוט ההגדה כולל סדרת איורים קטנים על דף ההקדמה המתארים את השלבים השונים של מנהגי המסורת היהודית ב[[ליל הסדר]] וכן דף אחר עם איורים (מקבילים בצורתם) המתארים את [[עשר מכות מצרים|עשר המכות]]. בנוסף, תפיסת הקומפוזיציה של המהדורה שברשות מוזיאון ישראל שונה מקודמותיה במתווה המונומנטלי של הדף. מבנה העמוד מורכב ממסגרת מעוטרת שמורכבת משני עמודים, המעוטרים בגמלון, ואיור המתאר את הטקסט בתחתית העמוד. ההגדה נחשבה לפורצת דרך, ומשנת פרסומה הפכו שני מאפיינים אלה להיות מוטיבים מקובלים בהגדות מאוירות<ref>{{הערה|הגדת ונציה, [https://museums.gov.il/he/exhibitions/Pages/Passover_Judaica.aspx תערוכה לחג הפסח מאוסף מוזאון בר-דוד], מוזיאונים בישראל - הפורטל הלאומי</ref>}}.