יחסי ישראל–רוסיה – הבדלי גרסאות

לאחר התפרקות ברית המועצות חיפשה רוסיה הזדמנות לחזור לעמדת השפעה ברמה הבינלאומית. בין השאר ניסתה רוסיה לחזור לעמדת השפעה גם במזרח התיכון אך הבינה כי לא תוכל לעשות זאת אם לא תיתפס כצד אובייקטיבי ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|קונפליקט הישראלי-פלסטיני]]. לפיכך, מיד עם חידוש היחסים הדיפלומטיים בשנת 1991, החלה רוסיה בהידוק היחסים עם ישראל על מנת להפוך לשותף אסטרטגי של ארצות הברית בחיפוש אחר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני <ref>{{הערה|(רואי, 2008, עמ' 923–925)</ref>}}. כחלק מפעילות זו, בשנת [[2002]] הוקם "[[הקווארטט]]"/הרביעייה (רוסיה, ארצות הברית, [[האיחוד האירופי]] והאו"ם) אשר במסגרתו הוסיפה רוסיה לפעול בנושא ולנסות להשפיע על הצדדים. אך גם במסגרת זו היו יכולותיה של רוסיה מוגבלות למדי בהשוואה לשותפות האחרות.{{הערה|שם=ג}} בהמשך התפתחות היחסים בין המדינות, ניסתה רוסיה מספר פעמים לשמש מתווך בין ישראל ל[[ערפאת]] בניסיון לעצור את [[האינתיפאדה השנייה]] אשר פרצה בשנת 2000, אך ללא הועיל.{{הערה|שם=ד}}