פולקה ברנדוט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1התיידד, תוכנ\1ת
שורה 58:
===השלכות התנקשות ופרוק סופי של הלח"י והאצ"ל===
עוצר הוטל בירושלים, אך מבצעי ההתנקשות לא נתפסו. ארגון לא ידוע שכינה עצמו בשם "חזית המולדת" קיבל עליו את האחריות למעשה, אך לא היה ספק בדעת הקהל כי הרצח היה מטעם [[לח"י]], שהתנגד לתוכניתו של ברנדוט למסור את ירושלים לידי הערבים (הדבר הפך לוודאי בעקבות גילויים שנחשפו במרוצת עשרות השנים שחלפו מאז). מתכנן ההתנקשות היה [[יהושע זטלר]], מפקד לח"י בירושלים. [[יצחק שמיר]], שהיה בזמנו אחד משלושת ראשי הלח"י, כתב בספרו כי בזמנו אמר לחברי הלח"י: "יש לסלק את ברנדוט מהזירה, אין לי כל התנגדות להתנקשות".{{הערה|שם=יצחק שמיר|1=[http://www.fresh.co.il/vBulletin//showthread.php?t=575945 יצחק שמיר אמר לי: סע ללונדון וחסל את שר החוץ הבריטי], "ידיעות אחרונות", 29.3.13}} שמיר הודה כי ידע את שמותיהם של חברי החוליה שהתנקשה בברנדוט אך סירב למסור אותם לשירות הביטחון.
[[דוד בן-גוריון]] כתב ביומנו ב-19 בספטמבר 1948 ש[[איסר הראל]] דיווח לו על שלושה חברי לח"י שהוא סבור שביצעו את הרצח וכינה אותם "הקבוצה המסוכנת". הסופר [[מיכאל בר-זוהר]] מספר בביוגרפיה שכתב על בן-גוריון, כי בעת כתיבת הספר בשנת 1965, הפנה את תשומת לבו של בן-גוריון לאחד משמות האנשים הללו, שבשנים האחרונות בן-גוריון התיידד עמו. בן-גוריון שאל אותו אם אכן ביצע את הרצח ולדבריו, האיש הודה בפניו. בן-גוריון שמר את זהותו בסוד וידידותם של השניים אף נתהדקה. בעת פרסום הספר בשנת 1976, ביקש בר-זוהר מאיש הלח"י לפרסם את שמו, אולם האיש טען כי עדיף שלא לפרסם את כל פרטי האירוע, "משיקולים ממלכתיים".{{הערה|[[מיכאל בר-זוהר]], '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק ט, עמ' 836–837.}} מאוחר יותר פורסם כי האיש היה [[יהושע כהן]].{{הערה|{{הארץ|אורי משגב|בן-גוריון, הדעיכה|1.1678821|4 באפריל 2012}}}}
 
אחרי רצח ברנדוט, פורק לח"י בירושלים, שעדיין לא הייתה אז בתחום מדינת ישראל (הלח"י בישראל התפרק עוד קודם). חלק מהעצורים נאסרו. אחרים "גורשו" מירושלים לתחומי מדינת ישראל{{הערה|[http://onegshabbat.blogspot.co.il/2016/05/blog-post_4.html דוד אסף, בלוג עונג שבת]}}.