הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג – הבדלי גרסאות

|שם בשפת המקור=Знамя Победы над Рейхстагом

'''חיילי הצבא האדום מניפים את הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג''' הוא [[תצלום|תצלומו]] הידוע ביותר של ה[[צלם]] ה[[יהודי]]-[[ברית המועצות|סובייטי]] [[יבגני חאלדיי]]. התמונה שצולמה ב-[[2 במאי]] [[1945]] במהלך [[הקרב על ברלין]], התבררה כמבוימת ו[[ריטוש|מרוטשת]].

במהלך כיבוש ערים בצבא האדום התפתחה מסורת של הנפת דגל במקום הראשי של העיר. באספת מועצת העיר של [[מוסקבה]] ב-[[6 בנובמבר]] [[1944]] [[יוסיף סטלין]] נאם על הצורך בסיום המלחמה תוך הנפת הדגל האדום מעל [[ברלין]]. מפקד הארמייה השלישית נתן הנחיה להכין תשעה דגלים וכל אחד מהם קיבל מספר. בהמשך, דגל מס' 5 יקבל את התואר "דגל הניצחון". בלילה של [[22 באפריל]] הדגלים הועברו לנציגי היחידות שהשתתפו במתקפה על [[רייכסטאג]].

במהלך קרבות על העיר דגלים אכן הונפו מעל בניין העירייה, [[שער ברנדנבורג]], משרדו של [[אדולף היטלר]] ואתרים חשובים נוספים. היה צורך להחליט איזה דגל יהיה "הדגל הרשמי" אשר יסמל את הניצחון. הנחיית סטלין הייתה חד-משמעית - דגל מעל בניין הרייכסטג. במהלך המתקפה מפקדת חטיבה מס' 150 הודיעה כבר ב-14:25 של [[30 באפריל]] שהבניין נכבש. הדבר הועבר לעיתונות ולשידור ברדיו. מעשית בשעה זו לא היה בבניין אף חייל סובייטי. החיילים הראשונים הצליחו לחדור לבניין רק לקראת השעה 10 בערב. קבוצה בפיקודו של סמל מינין הצליחה לעלות לגג הבניין ולהניף דגל. באותו זמן יגורוב וקנטריה שבראשותםשברשותם היה דגל מס' 5 נמצאו במטה של יחידה אחרת. לקראת חצות הגיע לבניין הרייכסטג מפקד אחת היחידות שהשתתפו במתקפה והתעניין איפה הדגל הרשמי. לקראת השעה 3 בבוקר ב-[[1 במאי]] הם הגיעו עם הדגל לגג הבניין והניפו אותו. לאחר שנה, ב-[[8 במאי]] [[1946]] קיבלו שמונה חיילים, שהניפו את הדגל, את התואר הגבוה [[גיבור הפדרציה הרוסית]], מהם שלושה לאחר המוות. מסיבות שלא ברורות עתה, מינין וקבוצתו לא היו בין מקבלי האותות. מינין בעצמו קיבל את התואר רק בשנת [[1998]] בתקופת נשיאותו של ילצין.

חאלדיי התקנא בצלם [[ג'ו רוזנטל]], אשר צילם זמן קצר לפני-כן, ב-[[23 בפברואר]] [[1945]], את "[[הנפת הדגל באיוו ג'ימה]]". תצלום עבורו זכה רוזנטל ב[[פרס פוליצר]] באותה שנה. על אף הטענות, שרוזנטל הכחיש בתוקף עד מותו, כי גם תמונתו בוימה, הרי שהדימוי ההרואי תרם להאדרת יוקרתו של הצבא האמריקאי, וחאלדיי שאף להעניק לצבא האדום תצלום ניצחון הרואי דומה. הוא הצטרף ל[[הצבא האדום|צבא האדום]] ועם תחילת הקרב על ברלין, נסע לבירה הגרמנית כשבידיו [[דגל ברית המועצות]]. {{ש}}

<BR>בניין הרייכסטאג, משכנו של הפרלמנט הגרמני, שוכן בליבה של ברלין. לאחר [[שריפת הרייכסטאג|הצתת הבניין ב-1933]] ושלילת סמכויות הפרלמנט ב"[[חוק ההסמכה (גרמניה)|חוק ההסמכה]]" איבד הרייכסטאג כל משמעות מעשית פרט לסמליות שלו ולמיקומו הפיזי במרכז העיר. הבניין נבחר לשמש כרקע של תמונת הניצחון לאחר שנבחנו גם מקומות אחרים כמו [[נמל התעופה ברלין טמפלהוף|שדה התעופה טמפלהוף]] ו[[שער ברנדנבורג]].

ביומיים שלאחר ההנפה הראשונה המשיכו הקרבות העזים בבניין, כשהסובייטים עוברים מחדר לחדר ונלחמים בחיילים הגרמנים האורבים להם. ההתקדמות הרוסית אמנם לא נבלמה, אך מאידך, השכילו החיילים הגרמנים לסלק את הדגל מגג הבניין. ב-2 במאי נכנעו הגרמנים ומרביתם נטשו את הבניין, כשרק חילופי אש קלים ממשיכים להתחולל. חאלדיי ניצל את ההזדמנות ואסף קבוצה של שלושה חיילים סובייטים, ויחד הם עלו לגגו של בניין הרייכסטאג, שם הניפו את הדגל, כשחאלדיי מצלם 36 תצלומים של המאורע. כיום ידוע על לפחות שלושה צלמים אחרים שצילמו חיילים סובייטים מניפים דגלי ניצחון על גג הרייכסטאג ב-1 וב-2 במאי, ברם אף אחד מהם לא זכה למידת הפרסום לה זכה תצלומו של חאלדיי. בתצלום נראים שני חיילים: [[מליטון כנתריה]] אשר מחזיק בדגל, ומיכאיל יגורוב התומך בו (חייל שלישי, אלכסיי בֶּרֶסט, נראה בתצלום אחר{{הערה|http://3.bp.blogspot.com/_lkt_NQNxt9s/SdDmM4-1KjI/AAAAAAAAABg/OfRucwFJTzY/s320/407px-Soviet_flag_on_the_Reichstag_roof_unaltered.jpg}} (החייל הימני ביותר)).