מארי אנטואנט – הבדלי גרסאות

כבר בתחילת דרכה בצרפת תועדו וצוטטו הילוכה, מראיה ודבריה. בכולם תוארה הנסיכה כדמות מקסימה ומלבבת. יחסה אל העם הצרפתי היה חם ואוהד, והיא כבשה את לבבות ההמון ברצונה להיות חלק מהעם הצרפתי ולא רק [[מלכה|מלכתו]]. אחד התיאורים של מארי אנטואנט הצעירה מגיע מתיעוד פגישתה הראשונה עם ראש העיר אשר בא לקבל את פניה עם הגעתה לצרפת. הוא פנה אליה ב[[גרמנית]] והיא ביקשה שלא ידבר עימה בגרמנית, כי על אדמת צרפת היא מעוניינת לדבר אך ורק צרפתית (" Non! Ne parlez point allemand, s'il-vous-plaît. À dater d'aujourd'hui je n'entends plus d'autre langue que le français"). מארי אנטואנט זכתה [[הערצה|להערצת]] העם הצרפתי לא רק בגין יופיה, חינה ונעוריה, אלא בעיקר בזכות משאלתה לרצות את כל רואיה. נוכחותה הפיחה רעננות ותקווה בקרב הצרפתים, ונראה היה כי צעדיה הראשונים של הנסיכה האוסטרית בצרפת מבשרים טובות.

 

 

לואי ה-16 ומארי אנטואנט היו ידועים ברצינות הרבה בה לקחו את תפקידם כמגיני ה[[עני]]ים והנזקקים בשנים שלפני המהפכה הצרפתית, ובגין כל זאת הם זכו לפופולריות בקרב פשוטי העם שהערצתם ניכרה בקבלת הפנים אותה ערכו למלך ולמלכה בביקורם הראשון והרשמי ב[[פריז]], ביוני 1773. תדמיתה של מארי אנטואנט כמלכת החסד והמתיקות התחזקה כאשר לאחר הכתרתה, ב-1774, היא ביקשה לשחרר את העם מעולו של [[מס]] שנקרא "חגורת המלכה" שנהוג היה לגבות עם עלייתו לשלטון של מלך חדש. בבקשתה לוותר על המס התבדחה כי "כבר לא נהוג לחגור חגורות בימינו".{{הערה|1= louis and Antoinette ,Vincent Cronin, published by Millefleurs, 1996 }}{{הערה|1= Marie Antoinette, Philippe Huisman and Marguerite Jallut, published by Studio, 1971 }}