ישראל קסטנר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
←"רכבת ההצלה": הערת שוליים, רשימות נוסעי רכבת ההצלה |
||
שורה 40:
====="רכבת ההצלה"=====
לאחר כישלון שליחותו של ברנד, המשיכו אנשי ועד ההצלה לעמוד בקשר עם אייכמן ואנשיו, כשהנושא ונותן העיקרי מביניהם הוא קסטנר. קסטנר הצליח לשכנע את הנאצים ש-600 הסרטיפיקטים (אישורים בריטיים לעלייה לארץ ישראל) שהיו בידי הוועדה מיועדים למעשה למשפחות ולא ליחידים. למשפחות צורפו גם [[יתום|יתומים]] ובודדים. בסופו של דבר היו ברכבת 1,684 נפשות. אוטו קומוי הטיל על נציגי הזרמים השונים ביהדות הונגריה ([[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]], [[יהדות ניאולוגית|ניאולוגים]], ציונים, תנועות הנוער) לארגן את רשימות היוצאים, כולל פליטים מפולין וסלובקיה, כך שהקבוצה זכתה לכינוי "תיבת נוח". בין היוצאים היו מעשירי הקהילה בבודפשט, שמימנו בכספם את מסעה של הקבוצה כולה, עלות שהגיעה לסך של 1,000 דולר לנפש. לצדם היו נציגים מכל הזרמים והסיעות של יהודי הונגריה, בהם ה[[חסידות סטמר|רבי מסאטמאר]], הרב [[יואל טייטלבוים]] ואשתו הרבנית [[אלטא פייגא טייטלבוים|אלטא פייגא]], קבוצה של יתומים מ[[יהדות פולין|פולין]] וקבוצה של כמה מאות מ[[קלוז'-נאפוקה|קלוז']], שכללה גם ידידים של קסטנר וכמה עשרות קרובי משפחתו ובהם אמו, אשתו ואחיו.{{הערה|לגבי הנוסעים מעירו של קסטנר: תום שגב, '''המיליון השביעי''', עמ' 250, 256.}} בין ניצולי הרכבת היו גם: הרב [[יהושע מנחם אהרנברג]], הרב [[אברהם דויטש]], הרב [[יונתן שטייף]], הרב פרופסור חתן פרס ישראל [[מאיר וייס]], הרב אליעזר חיים בלום האדמו"ר מקאשוי, הצייר [[פסח עיר-שי]], מבקר האמנות [[אויגן קולב]], המנהיגים הציוניים ד"ר [[ניסן כהן]] וד"ר [[בן-ציון קאודרס]] והפסיכיאטר [[לאופולד סונדי]]. בין הצעירים יותר היו הפרופסורים לעתיד: [[יהודה בלום]], [[שושנה בלום-קולקה]], [[יעקב זוסמן]], [[שאול לדני]] ו-[[:en:Ladislaus Löb|לדיסלאב לב]], [[עולי הגרדום|עולה הגרדום]] [[יעקב וייס]], הכוריאוגרף [[יונתן כרמון]], הסופרת [[יהודית רותם]], איש העסקים והפילנתרופ [[פיטר מונק]]{{הערה|{{הספרנים||רשימות נוסעי רכבת ההצלה|kastner-train|אפריל 2019}}}}. המשלוח נודע כ"רכבת קסטנר". קסטנר סבר שהדבר יהיה תקדים שיפסיק את תוכנית ההשמדה, ולאחריו תצאנה רכבות נוספות{{הערה|שם=LTR-הערה1|1= Ladislaus Lob, '''Dealing With Satan. Rezso, Kasztner's daring rescue mission''', Jonathan Cape, London, 2008
, p. 267: "Kastner's supporters argue that the agreement over the train was part of a much larger rescue effort involving negotiations to save all Hungarian Jews. They also argue that he could not have saved Jews by warning them anyway. Löb argues, "with no access to the media and limited opportunities to travel, under constant observation by German and Hungarian secret police, he could hardly have raised the alarm in an effective way" and even if he had, the Jews, "surrounded by enemies, stripped of their rights and possessions, having neither the arms nor the experience", were unable to organise either resistance or mass escapes"}}; תקווה זו לא התגשמה.
| |||