הארגון היהודי הלוחם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת תבנית ארגון תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
עדכון תבנית, הגהה |
||
שורה 1:
{{מפנה|אי"ל|אגודת א.י.ל|האגודה הישראלית לסוכרת}}
{{ארגון
| שם =
| שם בשפת המקור = [[יידיש]]:'''יידישע קאמף ארגאניזאציע'''{{ש}}
[[פולנית]]:'''Żydowska Organizacja Bojowa'''
| דגל =
| סמל =
| כיתוב סמל =
| תמונה =
| כיתוב =
| פעילות = [מחתרת]] [[יהדות פולין|יהודית]]
| התאגדות =
| תחום =
| שפה רשמית =
| מדינה =
| משרד ראשי =
| מטה הארגון =
| סינוף ארצי =
| סינוף בינלאומי =
| סניפים =
| חטיבות =
| בעלות =
| מקום פעילות =
| מייסדים = [שמואל ברסלב]], [[יצחק צוקרמן]], [[צביה לובטקין]], [[מרדכי טננבוים]] ו[[יוסף קפלן (הארגון היהודי הלוחם)|יוסף קפלן]]
| חברים =
| נשיא =
| נשיאה =
| יושב ראש =
| מזכיר כללי =
| מנכ"ל =
| מנהל פעילות =
| עובדים =
| תאריך הקמה =
| תאריך פירוק =
| נוצר מתוך = [[השומר הצעיר]], [[דרור (תנועה)|דרור]], [[הבונד]], [[עקיבא (תנועת נוער)|עקיבא]], [[גורדוניה]], [[הנוער הציוני]], [[פועלי ציון|פועלי ציון צ.ס]], [[פועלי ציון|פועלי ציון שמאל]], וה[[קומוניזם|קומוניסטים]]
}}
[[קובץ:Getto pomnik.jpeg|ממוזער|300px|[[האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה]], מעשה ידי הפסל [[נתן רפופורט|נתן רפפורט]]. האנדרטה מוצבת במקום שבו עמד [[גטו ורשה]], והעתקה מצוי ברחבת מוזיאון [[יד ושם]] בירושלים]]
'''הארגון היהודי הלוחם''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''אי"ל'''; ב[[יידיש]]: '''יידישע קאמף ארגאניזאציע'''; ב[[פולנית]]: '''Żydowska Organizacja Bojowa'''{{כ}} ('''ŻOB''')) היה [[מחתרת]] [[יהדות פולין|יהודית]] חמושה אשר הוקמה ב[[ורשה|וורשה]] ב-[[28 ביולי]] [[1942]] על ידי ארגון "[[החלוץ]]" וארגוני הנוער שפעלו במסגרתו ב[[גטו ורשה]] - [[השומר הצעיר]], [[דרור (תנועה)|דרור]], [[הבונד]], [[עקיבא (תנועת נוער)|עקיבא]], [[גורדוניה]], [[הנוער הציוני]], [[פועלי ציון|פועלי ציון צ.ס]], [[פועלי ציון|פועלי ציון שמאל]], וה[[קומוניזם|קומוניסטים]].
שורה 7 ⟵ 41:
==רקע היסטורי==
בשנת [[1939]] [[הפלישה לפולין|פלשו הנאצים לפולין]], והביאו ל[[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב|חלוקתה של הארץ עם ברית המועצות]] ולפתיחת [[מלחמת העולם השנייה]]. ב-[[22 ביוני]] [[1941]] [[מבצע ברברוסה|פלשו]] הנאצים לברית המועצות. השמדתם של [[יהדות פולין|יהודי פולין]] על ידי הנאצים החלה רק לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות. עד אז ננקטו צעדים קשים נגד היהודים, שכללו [[התעללות]], סגירה ב[[גטו|גטאות]] והטלת מגבלות קשות, אך רבים סברו כי אין המדובר אלא בגזרות קשות, ולא צפו את ההשמדה. יהודי ה[[גנרלגוברנמן]], "הממשל הכללי" הנאצי, שכלל את חבלי פולין המרכזית, נותקו מיתר היהודים, והקשרים בינם לבין העולם החיצון, ובינם לבין עצמם, היו רופפים.
שורה 19 ⟵ 52:
==הקמת הארגון היהודי הלוחם==
יום לאחר פרסום הצו, התכנסה הנהגת הגטו, אבל לא קיבלה החלטות עקב חלוקי דעות בין משתתפיה. רבים סברו שיש לחכות עד התבררות המצב לאשורו. זאת עקב שמועה הרסנית שהתפשטה בגטו, לפיה המדובר במבצע מוגבל במסגרתו יגורשו כ-50 אלף יהודים "בלבד". לאור חוסר היכולת להכריע הוקם ועד שכלל את נציגי סיעות השמאל ו"הבונד", אך גם ועד זה לא הצליח לפעול. התיאום בין ששת הגופים שהרכיבו את "הגוש האנטי-פשיסטי" הפך לבלתי אפשרי, כאשר אפילו חצייתו של רחוב בגטו ורשה הייתה למשימה שסופה אינו ודאי.
ב-[[28 ביולי]] [[1942]] נפגשו ראשי ארגוני [[החלוץ]] ותנועות הנוער ה[[ציונות|ציוניות]] [[השומר הצעיר]], [[דרור (תנועה)|דרור]] ו[[עקיבא]]. בפגישה הוחלט על הקמת "הארגון היהודי הלוחם", שיהיה ארגון למאבק יהודי. הנהגת הארגון כללה את [[שמואל ברסלב]], [[יצחק צוקרמן]], [[צביה לובטקין]], [[מרדכי טננבוים]] ו[[יוסף קפלן (הארגון היהודי הלוחם)|יוסף קפלן]]. שליחים נשלחו אל "הצד הארי" להשיג נשק. על אף שלרשות הארגון עמדו כמה מאות צעירים, כלל חימושו אך [[אקדח]] אחד.
מטרת הארגון הייתה להלחם בנאצים, כמו גם להסביר ליהודים את משמעותו האמיתית של "היישוב מחדש" במזרח. עוד ב-[[28 ביולי]] נפגש מנהיג "פועלי ציון", [[שכנא זאגאן]], עם שני אנשי [[SS]] אשר נתנו לו את "מילת הכבוד" שלהם כי ה"מיושבים מחדש" במזרח אינם מוצאים להורג אלא נשלחים לעבודה. לעומת זאת קבע הכרוז של האי"ל שהופץ בגטו כי "העקירה – פירושה טרבלינקה, וטרבלינקה פירושה מוות".
ניסיונם של אנשי האי"ל להשיג נשק ב"צד הארי" נכשל, שכן אנשי ה[[ארמייה קריובה]], המחתרת הפולנית העיקרית, התייחסו אל המאבק היהודי באדישות, ולעיתים אף בעוינות. מנהיג הארמייה קריובה, הגנרל [[סטפן רובצקי]], התלונן ש"היהודים מבקשים מאיתנו נשק כאילו מחסנינו מלאים". בנובמבר [[1942]] ארמייה קריובה סיפקה לאי"ל עשרה [[רובה|רובים, מהלך שעורר]] טרוניה בקרב אנשי הארמייה קריובה. במקביל, מפקד של המחתרת הפולנית בשם "ריאנט" הוציא הוראה שניחתה שהיהודים לא ילחמו באופן אקטיבי אלא יתמקדו בהישרדות כיחידים. זאת עקב עוינות של האוכלוסייה הפולנית כלפי היהודים, שסייעו לכיבוש הקומוניסטי של מזרח פולין, ולכן יש חשש שהנשק ישמש את היהודים במעשי [[שוד]] ואכזריות. אנשי האי"ל שבו ופנו אל הדלגטורה, נציגותה בפולין של [[ממשלת פולין בגולה]] וטענו כי כאשר הולכים היהודים אל רכבות ההשמדה ללא התנגדות מגנים אותם ארגוני המחתרת על כניעותם, אך אוסרים עליהם ההתנגדות החמושה. בעקבות פנייה זו סיפקה ארמייה קריובה לאי"ל בינואר 1943 49 [[אקדח|אקדחים]], 50 [[רימון יד|רימוני יד]], ומעט [[חומר נפץ]]
ביולי-ספטמבר 1942 גורשו כ-300 אלף מיהודי ורשה ל[[טרבלינקה]]. כרוזי האי"ל שהסבירו למגורשים את הצפוי להם, לא הביאו להאטת קצב הגירוש. "דואר" שהגיע מטרבלינקה, ושלושה קילו [[לחם]] וקילו [[ריבה]] אותם חילקו הגרמנים לאלו שהתפתו והגיעו אל כיכר השילוחים, ה[[אומשלגפלץ]], הם שהכריעו את הכף, כמו גם התנהגות חברי ה[[יודנרט]] והשוטרים היהודים.
שורה 43 ⟵ 75:
==ההתנגדות למשלוחים בינואר 1943==
בתקופה שלאחר הגירוש ההמוני מוורשה, תפסו אנשי האי"ל את מקומה של הנהגת הגטו המסורתית. אלפים, אשר ידעו כי במוקדם או במאוחר יגיע תורם להיות מגורשים אל המוות הבטוח במזרח, ירדו למחתרת והסתתרו במקומות מסתור שהוסוו והוכנו מראש. הגרמנים נלחמו כנגד תופעה זו בדרכי רמייה ושקר. "הדואר" מן המגורשים שב והחל לפעול. מנהל בתי חרושת בשם טבנס, גרמני, הגיע אל הגטו ללא מדים והציע עבודה ומזון ליוצאים מן המסתור, והגרמנים הצהירו כי ה[[אומשלגפלץ]] לא יפעל עוד.
שורה 77 ⟵ 108:
==לאחר המרידה בוורשה==
גם לאחר הודעת הפיקוד הגרמני על השמדת הגטו, נמצאו מספר יהודים בבונקרים תת-קרקעיים, הן בתחומי הגטו והן "בצד הארי". רבים הצליחו להימלט מהגטו אל "הצד הארי" עוד בטרם החלה הלחימה. [[יורק פלונסקי]], למשל, מכר סיגריות בכיכר שלושת הצלבים יחד עם קבוצת ילדים יהודים (הדבר מתואר בספר "[[מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים]]" מאת [[יוסף ז'מיאן]]).
[[יחידת הפרטיזנים ע"ש מרדכי אנילביץ']] הוקמה על ידי שרידי הלוחמים בגטו ורשה, חברי אי"ל. היא כללה כ-80 לוחמים יהודים, שיצאו מהגטו הבוער דרך תעלות הביוב בשתי קבוצות בסוף אפריל ובראשית מאי [[1943]]. בסיוע של המחתרת הפולנית הקומוניסטית ארמייה לודובה, הם הועברו ליערות וישקוב, כ-60 ק"מ צפונית לוורשה, ובמשך כ-5 חודשים [מאי-ספטמבר 1943] הם ביצעו פעולות נגד הכוחות הגרמנים, וביניהן חבלה במסילות ברזל, וכן פעולות עונשין נגד משתפי פעולה עם הגרמנים. מרבית הלוחמים נהרגו במהלך יולי-ספטמבר 1943 ביערות וישקוב בלחימה נגד חיילים גרמנים, שקיבלו סיוע מתושבים מקומיים ופולקסדויטשה שהסגירו את הלוחמים היהודים וכן על ידי חברי המחתרת הפולנית הגדולה, ארמייה קריובה, שהתנגדו לפעילות של כוח פרטיזני חדש, שקשור לארמייה לודובה, באזור שנתון למרותה. חלק מהלוחמים היהודים נהרגו עקב הלשנה במקום מסתור בוורשה. [[יצחק צוקרמן]] ו[[מארק אדלמן]] השתתפו בראש אנשיהם ב[[מרד ורשה]] באוגוסט [[1944]], כשהם מהווים פלוגה של ה[[ארמייה לודובה]] אשר לחמה לצד ה[[ארמייה קריובה]]
==האי"ל במקומות אחרים==
שורה 90 ⟵ 120:
==הנצחת חברי האי"ל==
בשנת [[1949]], ביום השנה השישי למרד, הקימו אחדים מלוחמי האי"ל שנותרו בחיים את קיבוץ [[לוחמי הגטאות]] המפעיל את [[בית לוחמי הגטאות]]. המקום משמש מרכז הנצחה לגבורה היהודית ב[[השואה|שואה]], וכן לפעולות ההתנגדות והמחתרת.
שורה 116 ⟵ 145:
==לקריאה נוספת==
* [[חייקה גרוסמן]] – "קווים ללקח המדיני והקרבי של מלחמת היהודים בגטאות ובמחתרת האנטינאצית" מתוך '''צבא ומלחמה בישראל ובעמים''' הוצאת [[ספרית פועלים]], 1955.
* [[חיים לזר ליטאי]], '''מצדה של ורשה - [[הארגון הצבאי היהודי]] במרד גיטו ורשה Z.Z.W''', בהוצאת [[מכון ז'בוטינסקי]], תל אביב, תשכ"ג.
שורה 127 ⟵ 155:
==קישורים חיצוניים==
* ורד לוי-ברזילי, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=770456&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0 מלחמת אין ברירה], הארץ.
* [http://partisans.org.il/Site/default.aspx אתר הפרטיזנים] מיסוד בית לוחמי הגטאות. מכיל אינדקס שמי של הפרטיזנים וחברי המחתרות, כולל אי"ל.
| |||