ברכת הלבנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תפילות הנוספות לברכה: כמעט בכל המקומות לא נהגו כן עד לפני כ-50 שנה, אין סיבה להזכיר דווקא את אשכנז-מערבי... אגב, "אשכנז מערבי" זה מושג שמשתמשים בו מחוץ למכון מורשת אשכנז? |
|||
שורה 37:
לפי נוסח ה[[ברכה]] ב[[תלמוד]], ובמיוחד לאור מיקומה ב[[מסכת ברכות]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] בין ברכות על [[תופעת טבע|תופעות טבע]] שונות ([[רעם]], [[ברק]] וכו'), ברכת הלבנה היא מ[[ברכות הראייה]] – ברכה שיש לברך על תופעות טבע. לברכות אלו יש תפקיד חינוכי ראשון במעלה: ציון [[אלוהים (יהדות)|האל]] כמקור כל הכוחות בעולם ושלילת ייחוס של כוח עצמאי לתופעות טבע שהיא מגמה שרווחה בעולם ה[[פגניות|אלילי]].
עם השנים קיבלה ברכת הלבנה משמעות נוספת: הלבנה והתחדשותה מסמלים את [[העם היהודי]]; כשם שהלבנה מתחדשת ודועכת מדי חודש וחודש, כך גם עובר העם היהודי במהלך ה[[היסטוריה של עם ישראל|היסטוריה]] תקופות [[גאות ושפל|שפל וגאות]]. מחזוריות זאת עתידה להמשך עד ל[[גאולה]] העתידה שבה יזכה עם ישראל למעמדו הראוי, בדומה ללבנה שאף היא (על פי ה[[מדרש]]) נבראה [[בריאת העולם (יהדות)|בבריאת העולם]] כשווה ל[[השמש|שמש]] בעוצמת אורה, אך הידרדרה מרום מעמדה והפכה למשנית בחשיבותה לשמש, ועתידה לחזור למעמדה הראשון.<ref>סנהדרין מב ע"א</ref>
==תפילות הנוספות לברכה==
| |||