תוספתן – הבדלי גרסאות

ה'''תוספתן''' (ב[[לטינית]]: '''Vermiform Appendix''' או '''Vermix''', "תוספת דמוית תולעת", '''Cecal Appendage''', או בסתמי '''Appendix''' מוכר גם בכינוי '''מעי עיוור''') הוא שלוחה צינורית חסומה בקצֶהָּ, היוצאת מתחילת [[המעי הגס]], שאורכה כ-8–10 ס"מ, ורוחבה כ-8 [[מילימטר]]ים. הרירית שלו מכילה [[תא]]ים רבים הקשורים ל[[מערכת החיסון]], אשר גדלים ומתנפחים בתגובה לזיהום [[נגיף|ויראלי]] או [[חיידק]]י, בדומה ל[[שקדים]].

שמו של התוספתן בעברית הוא תרגום כפשוטו של השם הלטיני "אפנדיקס", שניתן לאיבר זה בשל מקומו כ"נספח" בקצה של המעיים.

בשנת 2007, [[ויליאם פרקר]], [[רנדי בולינגר]] ועמיתיו מ[[אוניברסיטת דיוק]] הציעו כי התוספתן משמש כמקלט לחיידקים שימושיים כאשר מחלה קוטלת את אוכלוסיית החיידקים משאר חלקי המעיים. הצעה זו מתבססת על הבנה שהביאה בתחילת שנות ה -2000 כיצד המערכת החיסונית תומכת בצמיחה של חיידקי מעיים מועילים,  בשילוב עם תכונות ידועות רבות של התוספתן, כולל המבנה שלו, מיקומו בדיוק מתחת למעבר של מזון וחיידקים במעי הגס, והקשר שלו עם כמויות עצומות של [[מערכת החיסון|רקמות חיסון]]. מחקרים שבוצעו בבית החולים של [[אוניברסיטת וינתרופ]] הראו כי אנשים ללא תוספתן היו בעלי סיכון פגיעה של פי ארבעה מחיידקי [[Clostridium difficile]].  התוספתן, אם כן, עשוי לשמש "מקלט" לחיידקים מועילים.  מאגר זה של חיידקים יכול לשמש כדי לאכלס מחדש את חלקי המעיים במערכת העיכול לאחר התקף של [[דיזנטריה]] או [[כולרה]] או כדי להגביר אוכלוסיית החיידקים בעקבות מחלת [[גסטרואינטסטינלית]] קלה יותר.