בניטו מוסוליני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור להכרת תודה |
||
שורה 170:
===הדרך אל מלחמת העולם השנייה===
בתחילה היה יחסו של מוסוליני ל[[אדולף היטלר]] מתנשא ואפילו פטרוני: הוא החשיב את עצמו כ"זקן הדיקטטורים" ואת היטלר כלא יותר מאשר חקיין תימהוני. לכן, בוועידת סטרסה שהתקיימה בשנת [[1935]] ניסה ליצור ברית כנגד היטלר על מנת לשמור על קיומה העצמאי של [[אוסטריה]]. לאחר מכן הבין שלאיטליה ול[[גרמניה]] אינטרסים משותפים: שתיהן מעוניינות בערעור היציבות והסדר הקיים באירופה, כך שיתאפשר להקים אימפריות קולוניאליות. היחסים בין שני המשטרים, [[גרמניה הנאצית|המשטר הנאצי]] והמשטר הפשיסטי, התהדקו בהדרגה. מוסוליני התערב באופן בולט ב[[מלחמת האזרחים בספרד]], באמצעות שליחת עזרה משמעותית לכוחותיו של [[פרנסיסקו פרנקו]]. מעורבות זו ביטלה את האפשרות להידוק היחסים עם [[אנגליה]] ו[[צרפת]] והותירה בפניו אפשרות יחידה: לתמוך בגרמניה במשברים הבינלאומיים של שנות השלושים. תמיכה זו גרמה, בסופו של דבר, לכך שלא פעל כנגד ה[[אנשלוס]] (סיפוחה של אוסטריה לגרמניה). היטלר התייחס לכך
עוד בנובמבר [[1936]] טבע מוסוליני את המונח "[[מדינות הציר|מעצמות הציר]]", כאשר התייחס לברית ידידות בין איטליה וגרמניה שנחתמה ב-[[25 באוקטובר]] 1936. במשבר [[חבל הסודטים]] ב-[[1938]] נטל מוסוליני חלק ב[[ועידת מינכן|וועידת מינכן]], שבה נעשה ניסיון לפייס את היטלר ולמנוע מלחמה באירופה. היה זה שיא השפעתו במדיניות החוץ: הוא הופיע כמדינאי תקיף ומאיים, ועם זאת ותיק ומנוסה. בזכות הופעתו של מוסוליני בוועידת מינכן קיבל היטלר את רצונו - שליטה בחבל הסודטים. אך כפי שהיטלר ומוסוליני ידעו, לא היה זה סוף לדרישותיהם הטריטוריאליות. במאי [[1939]] נחתמה "[[ברית הפלדה]]", בהסכם צבאי לכל דבר ועניין, שגיבש את יחסי הכוחות באירופה לקראת המלחמה המתקרבת.
| |||