אליהו ברזילי – הבדלי גרסאות

בקיץ [[1943]] עברה יוון לשליטה גרמנית ישירה, ולאתונה הגיע [[דיטר ויסליצני]]. המודיעין הגרמני על יהודי העיר לקה בחוסר רב{{הערה|[https://www.greecetravel.com/jewishhistory/athens.html כאן]}}, וויסליצני דרש מהרב ברזילי להכין לו תוך 12 שעות רשימות מפורטות של כל היהודים בעיר ורכושם. הקהילה מנתה אז, לפי עדותו של הרב ברזילי, כ־3000 חברים רשומים, ועוד כ-4000 יהודים שנמלטו מסלוניקי{{הערה|יהדות יוון בחורבנה, עמ' 23}}. לפי מקורות אחרים, מספרם הכולל של היהודים בעיר הגיע לכ־8000 עד 10,000{{הערה|ברכה ריבלין, '''השואה ביוון''', בתוך: אייל ג'יניאו (עורך), "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים: יוון", בהוצאת מכון בן צבי והמרכז לשילוב מורשת יהודי המזרח במשרד החינוך, עמ' 374}}. כמו כן, נתבע ממועצת היהודים להקים משטרה יהודית שתהיה אמונה על הוצאה לפועל של דרישות הנאצים. הרב ברזילי ניצל את 12 השעות הללו כדי להשמיד את מסמכי הקהילה, לכנס את היהודים ולהתריע בפניהם שעליהם לברוח או להתחבא. ליהודים שלא הגיעו לכינוס התקשר הרב ברזילי באופן אישי והזהיר אותם. בסיום 12 השעות הציג בפני ויסליצני את האישור הרשמי על כך שמסמכי הקהילה הושמדו, ועל כן אין בידו את רשימות היהודים. ויסליצני נתן לו ארכה של 48 שעות נוספות. את הזמן הזה ניצל כדי לקשור קשר עם אנשי [[המחתרת היוונית]] ה- EAM {{אנ|National Liberation Front (Greece)}} ולסכם עימם שיסייעו בחילוץ היהודים מאתונה וידאגו להם למחסה ולאכולולמזון בהרי מרכז יוון, תמורתושילם כספיעל כך מכספי הקהילה. בין ה-[[23 בספטמבר|23]] ל-[[25 בספטמבר]], נמלט אף הוא עם משפחתו, בסיוע המחתרת היוונית, והתחבא בהרים. ממקום מחבואו, המשיך הרב ברזילי לדאוג להצלת יהודי אתונה, בין השאר באמצעות פנייה למדינות הלוחמות בגרמניה שיתמכו במחתרת היוונית.