חמאס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 25443909 של יזהר באר (שיחה) ויקיפדיה אינה פורטל קישורים
מ ויקיזציה
שורה 25:
בתקופת [[האינתיפאדה השנייה]] הובילה חמאס את [[טרור פלסטיני|הטרור הפלסטיני]] ובפרט את גל [[פיגוע התאבדות|פיגועי ההתאבדות]] כנגד אזרחי ישראל. בשטחי [[יהודה ושומרון]] חמאס מוגרה ברובה על ידי הפעילות הצבאית של [[צה"ל]] וה[[שב"כ]], ומאז לא מצליחה להשתקם. לעומת זאת, ב[[רצועת עזה]], למרות חיסול רוב ההנהגה הבכירה שלה (בפרט [[אחמד יאסין]], [[סלאח שחאדה]], [[איבראהים מקאדמה]], [[עדנאן אל-ע'ול]] ו[[עבד אל-עזיז א-רנתיסי]]), חמאס שמרה על כוחה, ואף התחזקה אל מול אוזלת ידם של מנגנוני הביטחון של [[הרשות הפלסטינית]].
 
רשימת חמאס "הרפורמה והשינוי" זכתה ברוב בבחירות ל[[המועצה המחוקקת הפלסטינית|מועצה המחוקקת הפלסטינית]], הפרלמנט של [[הרשות הפלסטינית]], בינואר [[2006]]. ראש סיעת התנועה בפרלמנט, [[אסמאעיל הניה|אסמאעיל הנייה]], היה ראש ממשלת הרשות עד לפיזורה ולהוצאת חמאס מחוץ לחוק על ידי ראש הרשות, [[מחמוד עבאס]], במהלך [[עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה]]{{הערה|{{וואלה!|יוני מנדל|אבו מאזן הוציא את חמאס מחוץ לחוק|1123906|17 ביוני 2007}}}}. זאת, לאחר שחמאס השתלטה בכוח על רצועת עזה ב-[[14 ביוני]] [[2007]], תוך רציחת פעילי [[פת"ח]] רבים. חמאס ממשיכה לשלוט בפועל ברצועת עזה, תחת הנהגתו של הנייה, שכפוף ל[[ח'אלד משעל]], העומד בראש הזרוע המדינית של חמאס ששוכנת ב[[קטר (מדינה)|קטר]], ול[[מחמוד א-זהאר]], שאחראי על קשרי החוץ של הארגון בעזה. לאחר חתימת [[הסכם הפיוס בין פת"ח לחמאס]] ב[[קהיר]] באפריל [[2011]] אמר משעל כי חמאס תקבע את אופי המאבק נגד ישראל, כולל השימוש באלימות ובטרור, בתיאום עם פת"ח{{הערה|{{ynet|ynet|משעל: התנגדות אלימה - בתיאום עם אבו מאזן|4065598|7 במאי 2011}}}}. באוקטובר 2011 ב[[עסקת שליט]] הגיעה תנועת חמאס להסכם עם ישראל על שחרורם מהכלא הישראלי של 1,027 אסירים פלסטינים, בהם 280 [[רצח|רוצח]]ים שנשפטו ל[[מאסר עולם]], בתמורה לשחרורו של החייל החטוף [[גלעד שליט]]. ב-[[2014]] נחתם הסכם פיוס נוסף בין חמאס לפת"ח והוקמה ממשלת מעבר בתמיכת שני הארגונים. נכון לשנת 2018, טרם מומש בפועל הפיוס בין שני הארגונים.
 
== האידאולוגיה הבסיסית של חמאס ==
שורה 89:
מאז פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] עלה כוחה של חמאס. סיבה אחת היא התפוררות שלטון הרשות הפלסטינית והשחיתות ברשות, שחלקה קשור למונופולים שיצרו אנשי הרשות עם אנשי עסקים ישראליים. חמאס נחשבה לגוף אידאולוגי שהשחיתות לא דבקה בו. סיבה נוספת היא פופולריות מעשי הרצח, הטרור והגרילה שלו כנגד ישראל בקרב הציבור הפלסטיני. למרות העוינות בין חמאס ל[[פת"ח]] ולרשות הפלסטינית, טוענים גורמי ימין בישראל, כי השניים קיימו שיתוף פעולה חלקי בהתקפות כנגד ישראל, כאשר [[יאסר ערפאת]] משתמש בחמאס ללחוץ את ישראל על ידי טרור מבלי שהרשות תהיה אחראית לכך. ברצועת עזה, חמאס ו[[גדודי חללי אל-אקצה]] לקחו אחריות משותפת על מספר רב של פעולות טרור כנגד ישראל.
 
במהלך האינתיפדה החלה ישראל להפעיל מדיניות חיסול ("[[סיכול ממוקד]]") כנגד פעילי התנועה. מדיניות זו עוררה מחלוקת בישראל ובעולם, ויש שטענו שהיא אינה יעילה ואף משיגה את התוצאה ההפוכה בכך שהיא מלבה את האש. כמו כן, ארגוני שמאל וארגוני זכויות אדם, בארץבישראל ובעולםומחוץ לה, הביעו מחאה כנגד מדיניות החיסולים, בטענה שהיא מהווה למעשה ביצוע [[הוצאה להורג ללא משפט|גזר דין מוות ללא משפט]]. בתחילה מדיניות זו הופעלה כנגד פעילים צבאיים שנחשבו כ"פצצות מתקתקות", אך ככל שעבר הזמן הופעלה מדיניות זו גם כנגד אנשי "הזרוע הפוליטית" של הארגון, המפיחים רוח במפרשי "הזרוע הצבאית" (גדודי עז-א-דין אל קסאם). בקיץ 2003 חוסל דובר חמאס ברצועה, [[איסמאעיל אבו שנב]], בעוד שבכירי הארגון [[עבד אל-עזיז רנטיסי]] ו[[מחמוד א-זהאר]] ניצלו מניסיונות דומים.
 
בשנת 2003 הטיל [[מטוס קרב]] של חיל האוויר הישראלי פצצה במשקל רבע טון על בית שבו התכנסו בכירים רבים בחמאס: [[מוחמד דף]], ראש הזרוע הצבאית; [[עדנאן אל-רול]], המהנדס ברצועה והאחראי על פרויקט הקסאם; השייח [[אחמד יאסין]], המנהיג הרוחני של חמאס; [[אסמאעיל הניה|אסמאעיל הנייה]], ראש לשכתו של יאסין; [[עבד אל-עזיז רנטיסי]], סגנו של השייח יאסין; ו[[מחמוד א-זהאר]], מראשי חמאס וסגנו של יאסין. הפצצה פגעה רק בקומה העליונה של הבית, בעוד שכל צמרת החמאס התכנסה בקומה התחתונה של הבית, ולכן כולם ניצלו מהמתקפה.
שורה 109:
ב-[[25 בינואר]] [[2006]], לאחר שנדחו מספר פעמים, נערכו [[הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית (2006)|הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית]]. הסוקרים הפלסטינים וגורמי מודיעין ישראליים צפו ניצחון דחוק ל[[פת"ח]] של [[אבו מאזן]] על פני "רשימת הרפורמה והשינוי" של תנועת חמאס בראשות [[איסמעיל הנייה]] וסגנו [[מוחמד אבו טיר]]. ההערכות בעיתונות הישראלית והפלסטינית היו שממשלת ישראל מסייעת לפת"ח בבחירות, כדי למנוע את עליית חמאס. אף על פי כן, חמאס הפתיעה וזכתה ברוב גדול (75 מושבים בפרלמנט לעומת 43 של הפת"ח) בבחירות דמוקרטיות שקטות שפוקחו על ידי נציגות בינלאומית. בין הסיבות לעליית חמאס ניתן למנות את ה[[שחיתות]] וה[[אנרכיה]] ברשות שמזוהה עם בכירי תנועת הפת"ח, חוסר היעילות של מדיניות אבו מאזן כלפי המחסומים, נוכחות צה"ל בשטחים ובניית [[גדר ההפרדה]] בתוך תחומי הגדה, תפישת הציבור הפלסטיני לגבי תרומת המאבק המזוין של חמאס ל[[תוכנית ההתנתקות|מהלך ההתנתקות]] ותמיכת הציבור הפלסטיני בהמשך ה[[טרור]] נגד ישראל. סקרים שערכו מכונים פלסטיניים גילו שרוב המצביעים ש-40% עשו זאת בשל השחיתות ברשות, אחוז מסוים נתן קולו לתנועה בגלל התפישות הדתיות של התנועה ורק כעשרה אחוז הצביעו עבורה בשל עמדותיה המדיניות הניציות. כמה מהם הסבירו את ניצחון חמאס במכניזם של הבחירות - במסגרתו כמחצית מהצירים נבחרו באופן אישי ולא על בסיס שיוך תנועתי. בבחירות היחסיות נוצר שוויון יחסי בין פת"ח וחמאס (29% ל-חמאס לעומת 28% ל-פת"ח), בניגוד לבחירות האזוריות, שהיו על בסיס אישי.
 
זמן קצר לאחר הבחירות, החל לחץ בינלאומי כבד שרוכז על ידי ארצות הברית וישראל כנגד המפלגה, שהוביל לכך שמנהיגי חמאס ישמיעו אמירות מתונות יותר מאלה המופיעות במצע התנועה. בישראל התרחש ויכוח ער לגבי חמאס, ומפלגת הליכוד העמידה את הנושא במרכז הקמפיין שלה ל[[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות לכנסת השבע עשרה]], כשהשתמשה בסלוגן "בנימין נתניהו - חזק מול חמאס". ב-21 בפברואר 2006, הטיל [[אבו מאזן]] את הרכבת הממשלה על [[אסמאעיל הניה|אסמאעיל הנייה]], מספר אחד ברשימת חמאס. לאחר מספר ניסיונות כושלים לקיים מגעים עם ארגונים אחרים בנושא, נאלצה חמאס להקים ממשלה בלא שיתוף מפלגות אחרות. לאחר הקמת הממשלה, הציבו [[האיחוד האירופי]], [[רוסיה]], ארצות הברית ו[[האומות המאוחדות|האו"ם]] שלושה תנאים, המכונים "תנאי הקווארטט", שאי עמידת תנועת חמאס בהם תוביל לעצירת הזרמת כספי תרומות מחו"לממדינות שונות ל"רשות". תנאים אלואלה היו:
* הכרה בהסכמים שנחתמו בין [[אש"ף]] וישראל, לרבות [[הסכמי אוסלו]].
* התנערות מהתמיכה בטרור.
שורה 169:
 
=== לאחר מבצע צוק איתן ===
אחרי [[מבצע צוק איתן]] הייתה ירידה משמעותית בירי הרקטות, אך 26 ימים בלבד לאחר תחילת הפסקת האש השקט הופר. בממוצע בכל חודש נפילה אחת של [[רקטה|רקטות]] [[מרגמה|ופצמ"רים]]{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל ויואב זיתון|לראשונה מאז סיום המבצע: רקטה בעוטף עזה|4571773|16 בספטמבר 2014}}.}}{{הערה|{{mako|חדשות 2|שנה ל"שקט": 12 נפילות, 14 תקיפות|11c1041e0037f41004|news-military/security-q3_2015|28 באוגוסט 2015}}.}}.
 
חמאס החל לשקם את המנהרות{{הערה|{{ynet|רועי קייס ואילנה קוריאל|מתוך המנהרה לישראל: סרטון חדש של חמאס|4695023|27 באוגוסט 2015}}.}}, ביצע עשרות ניסויים ברקטות, סלל כביש סמוך לגדר הגבול שנועד לתקיפת פתע{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|חופר מנהרות של חמאס העיד בשב"כ: ממשיכים לחפור, סללנו כביש למתקפת פתע|4689709|11 באוגוסט 2015}}.}} והמשיך לעודד [[מחבלים פלסטינים]] לבצע פיגועים נגד ישראל{{הערה|{{וואלה!|[[אמיר תיבון]]|חמאס בירך על הפיגוע בי-ם; נתניהו: "משבח את נחישות כוחותינו"|2865621|21 ביוני 2015}}.}} ולאסוף כסף כדי לשקם את תשתיות הטרור השייכות לו{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|חמאס משקם יכולות צבאיות שנפגעו ב'צוק איתן'|293451|23 בפברואר 2015}}.}}.
 
במאי [[2017]] ביקר [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] ב[[ערב הסעודית]] ושם הגדיר את ארגון החמאס כ[[ארגון טרור]] בפני שליטי ערב הסעודית ו[[קטר (מדינה)|קטר]] וקרא להן להתנער מהטרור. בתחילת יוני קטר פנתה לבכירי חמאס השוכנים בה ודרשה שיעזבו את שטחה{{הערה|{{nrg|אסף גבור|בישראל מאשרים: בכירי חמאס גורשו מקטאר|880/750|5 ביוני 2017|1|2}}}}, כאשר המניע היה למנוע חרם שבסופו של דבר הוטל על קטר על ידי חמש מדינות ערביות{{הערה|{{וואלה!|אבי יששכרוף|עקב "תמיכתה בטרור": מדינות ערב ניתקו קשרים דיפלומטיים עם קטאר|3070347|055 ביוני 2017}}}} - [[מצרים]], ערב הסעודית, [[בחריין]], [[איחוד האמירויות הערביות]] ו[[תימן]]. הדיווח הראשוני שהגיע מערוץ [[אל-מיאדין]] (המזוהה עם [[חזבאללה]]), התפרש לצד הרצון להביך את קטר, בעיקר כאיתות לחמאס לחזור ולחבור ל[[איראן]], לאחר שהיחסים בין חמאס ו[[סוריה]] נותקו בשל הזדהות חמאס עם [[מלחמת האזרחים בסוריה|המורדים באסד]]{{הערה|{{ישראל היום|פרופ' אייל זיסר|קטאר מורידה פרופיל|481173|4 ביוני 2017}}}}. אחת ההשלכות של גירוש בכירי חמאס מקטר היא פגיעה ביכולת של קטר להעביר תמיכה לרצועת עזה. עם זאת [[הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה]] ממשיכה להזרים כספים, באישור ישראל. במסגרת זו, חמאס דרש הכנסת כסף קטארי בתמורה למתן שקט מול ישראל. העברת הכספים זכתה לגינוי בישראל, שנראתה כנכנעת לתשלום [[דמי חסות]] לארגון טרור{{הערה|1={{ynet|עמיחי אתאלי, אליאור לוי, סמדר פרי ויובל קרני|"פרוטקשן לחמאס"|5396096|10 בנובמבר 2018}}}}.
 
היחד עם זאת [[הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה]] ממשיכה להזרים כספים, באישור ישראל. במסגרת זו, חמאס דרש הכנסת כסף קטארי בתמורה למתן שקט מול ישראל. העברת הכספים זכתה לגינוי בישראל, שנראתה כנכנעת לתשלום [[דמי חסות]] לארגון טרור{{הערה|1={{ynet|עמיחי אתאלי, אליאור לוי, סמדר פרי ויובל קרני|"פרוטקשן לחמאס"|5396096|10 בנובמבר 2018}}}}.
 
== מבנה חמאס ==
שורה 197 ⟵ 195:
 
סדר הכוחות של הזרוע הצבאית:
* גדודי עז-א-דין אל קסאם: 15,000.
* הכוח המבצע: 6,000.
* ה"מוראביטון": מספר אלפים.
 
לפי [[מרכז המידע למודיעין וטרור]] מונה חמאס כ-20,000 מחבלים חמושים{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|'מההתנתקות גדל חמאס ל-20 אלף חמושים'|720/664|10 באפריל 2008|1|1}}}}. [[אחמד ג'עברי]] היה מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, עד שחוסל בתקיפת [[טיל]] של [[חיל האוויר הישראלי]] ב-[[14 בנובמבר]] [[2012]].
שורה 242 ⟵ 240:
=== הנהגת חמאס בשטחי רצועת עזה ===
* [[יחיא סנוואר]], משוחרר עסקת שליט, נבחר בפברואר 2017 כמנהיג חמאס ברצועת עזה (ראש הלשכה המדינית){{הערה|שם=ישראלהיום20170309|{{ישראל היום|נדב שרגאי|עזה - חבית לקראת פיצוץ|458831|9 במרץ 2017}}}}.
* [[אסמאעיל הניה|אסמאעיל הנייה]], בכיר חמאס בעזה, כיהן כראש ממשלת חמאס לאחר הבחירות ב-2006. במאי 2017 מונה לתפקיד ראשלראש הלשכה המדינית (חמאס חוץ) במקום ח'אלד משעל{{הערה|שם=וואלה20170503}}.
* [[מחמוד א-זהאר]], בכיר חמאס בעזה, כיהן כשר החוץ בממשלת חמאס.
* ד"ר [[באסם נעים]], כיהן כשר הבריאות בממשלת חמאס.
שורה 305 ⟵ 303:
* [[מוחמד אל-ע'ול]], אחראי על העברת הכספים בחמאס, נהרג ב[[סיכול ממוקד]] במהלך [[מבצע צוק איתן]].
* [[מוחמד א-זווארי]], אחראי על פיתוח [[מל"ט]]ים בחמאס, נהרג ב-2016 ב[[תוניסיה]].
* [[פאדי אל-בטש]], בוגר אוניברסיטה בעזה, [[מהנדס]] של החמאס, נהרג באפריל [[2018]] ב[[מלזיה]]{{הערה|{{ynet|ynet|הקשר הצפון קוריאני וההוראה של ראש המוסד. פרטים חדשים על החיסול במלזיה|5241686|26 באפריל 2018}}.}}.
* [[חאמד חמדאן אל-ח'דארי]], מפקד שטח בזרוע הצבאית של חמאס, ואחראי על העברת כסף מאיראן לעזה, סוכל באופן ממוקד ב-5 במאי 2019 במהלך [[ההסלמה בדרום (מאי 2019)|ההסלמה בדרום]].
 
שורה 327 ⟵ 325:
* [[שאול משעל]] ו[[אברהם סלע]], '''זמן חמאס - אלימות ופשרה''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 1999
* אביבה שאבי ורוני שקד, '''חמאס: מאמונה באללה לדרך הטרור''', [[הוצאת כתר]], 1994
* '''חמאס: חברה במבחן הפונדמנטליזם''', הוצאת דרור לנפש, 2014.
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 335 ⟵ 333:
*[http://reut-institute.org/data/uploads/officialheb/20060206Hamas%20Covenant.pdf אמנת חמאס בתרגום לעברית], באתר [[מכון ראות לחשיבה אסטרטגית|מכון ראות]]
* [[יוסי מלמן]], [http://www.snunit.k12.il/peace/doc390.html תאים נפרדים, הודעות מוצפנות, בלדרים מיוחדים] - איך נראה חמאס בתחילתם של פיגועי ההתאבדות, הארץ, 20.10.94
* {{ynet|ynet|חמאס ביצע 425 פיגועים באינתיפאדה; 377 נהרגו|2892584|22 במרץ 2004}}
* {{מרכז המידע למודיעין ולטרור||אפיונים לאופיו ולפעילותו הטרוריסטית של ה"חמא"ס"|118|1 באוגוסט 2004}}
* [http://www.reut-institute.org/Publication.aspx?PublicationId=214 אתוס המאבק], מכון ראות
* {{הארץ|אבי יששכרוף, קליפורניה|האב, הבן ורוח חמאס; בנו של מנהיג חמאס בגדה: נציגיו לכאורה של האסלאם בדרך לגיהנום|1.1340271|31 ביולי 2008}}
* {{הערוץ האקדמי|פרופ' [[מאיר ליטבק]]|החמאס: אחים עם ייחוד פלסטיני|1185|26/03/2008}}
* [http://www.terrorism-info.org.il/he/article/18290 "תעשיית השנאה": תנועת חמאס ממשיכה לשלב מוטיבים אנטישמיים מובהקים במסגרת המלחמה על התודעה שהיא מנהלת] באתר [[המרכז למורשת המודיעין]], 10 באפריל 2009.
* {{ynet|רועי קייס|מורשת מורנייה: "כך נוהלה רשת ההברחות לעזה"|4311628|26 בנובמבר 2012}}
* {{מרכז המידע למודיעין ולטרור||השימוש שעושה החמאס באזרחים כ"מגן אנושי"|18353|6 בינואר 2009}}