לי דאג'או – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת מילה שאינה במקומה, הסרה (כמובן)
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
שורה 2:
|כיתוב=דיוקן של לי דז׳או}}
{{שם בסדר המזרחי}}
'''לי דז'או''' (ב[[אנגלית]]:'''Li Dazhao''';{{כ}} [[29 באוקטובר]] [[1889]] - [[28 באפריל]] [[1927]]) היה [[אינטלקטואל]] [[סינים|סיני]] שהיה בין מקימי [[המפלגה הקומוניסטית הסינית]] עם [[צ׳ן דוקסיו|צ'ן דקסיו]] וקומוניסטים מוקדמים אחרים ב -[[1921]]. [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] על ידי אנשי ה[[קוומינטנג|קואומינטאנג]].<ref>{{הערה|Original text based on marxists.org article, released under the GNU FDL.</ref>}}
 
== ביוגרפיה ==
שורה 10:
בין השנים 1914–1916 למד [[כלכלה פוליטית]] ב[[אוניברסיטת ואסדה|אוניברסיטת ווסדה]] ב[[יפן]] לפני שחזר לסין ב -[[1916]].
 
הוא לא סיים את לימודיו, וסולק מהאוניברסיטה ביפן בגלל היעדרותו הממושכת, כי השתתף בצורה פעילה בפעולות הפוליטיות נגד [[יואן שה-קאי|יואן שייקאי]] ב[[שאנגחאי|שנחאי]] בתחילת [[1916]].<ref>{{הערה|Meisner, Maurice (1967). Li Ta-Chao and the Origins of Chinese Marxism. Cambridge: Harvard University Press</ref>}}
 
== ספרן באוניברסיטת פקין ==
כאינטלקטואל מוביל ב[[התנועה לתרבות חדשה|תנועה לתרבות החדשה]], גויס לי על ידי [[צ'אי יואן-פיי]] לעמוד בראש ה[[ספרייה]] באוניברסיטת פקין. בתפקידו זה השפיע על מספר סטודנטים ב[[תנועת הארבעה במאי|תנועה הארבעה במאי]], ובהם [[מאו דזה-דונג|מאו צה-טונג]], שעבד בחדר הקריאה של הספרייה. <ref>{{הערה|Murray, Stuart. The Library: An Illustrated History. New York, NY: [[Skyhorse Pub]], 2009.</ref>}} לי היה בין הראשונים מהאינטלקטואלים הסינים שחשפו את כפרי סין כבסיס לתנועה פוליטית והיה בין הראשונים שביקשו לבחון את רעיון הממשלה הבולשביקית ב[[ברית המועצות]] כמודל אפשרי לרפורמה בסין. עם זאת, הוא שמר על יחסים קרובים עם אנשים אחרים בתנועה לתרבות חדשה כמו [[הו שי]].
 
== מייסד שותף של המפלגה הקומוניסטית ==
[[קובץ:Li Dazhao n comintern G.N. Voitrngsky.jpg|ממוזער|ציור של הפגישה לי דז׳או, (יושב מצד ימין) עם סוכן הקומינטרן, גרגורי וויטינסקי, 1920-1921]]
לפי דיווחים רבים, לי היה [[לאומנות|לאומני]] והאמין שהאיכרים בסין צריכים לממלא תפקיד חשוב במהפכה של סין. בדומה לאינטלקטואלים רבים של ימיו, שורשי חשיבתו המהפכנית של לי היו למעשה בעיקר ב[[אנרכיה]] הקומוניסטית, אך לאחר אירועי הארבעה במאי, וכישלונות הניסויים האנרכיסטיים של אינטלקטואלים רבים, כמו בני ארצו, הוא פנה יותר לכיוון ה[[מרקסיזם]]. הצלחת ה[[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|מהפכה הבולשביקית]] הייתה גורם מרכזי בשינוי דעותיו. בשנים מאוחרות יותר שילב לי הן את השקפותיו הלאומיות המקוריות והן את השקפותיו המרקסיסטיות, כדי לתרום להשקפה פוליטית חזקה לסין <ref>{{הערה|Meisner, Maurice (1967). Li Ta-Chao and the Origins of Chinese Marxism. Cambridge: Harvard University Press</ref>}}
 
לי יזם את [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] הסוציאליסטי ב[[בייג'ינג|פקין]], בשנת [[1920]] ,<ref>{{הערה|Pringsheim, Klaus H. (Oct–Dec 1962). "The Functions of Chinese Communist Youth Leagues 1920–1949". The China Quarterly. 12: 75–91</ref>}} לקראת הפגישה הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסינית בשנחאי ביולי 1921. אף על פי שלי לא היה מסוגל להשתתף, הוא נקרא מייסד של המפלגה הקומוניסטית יחד עם [[צ׳ן דוקסיו]].
 
בהנהגתם של לי וצ'ן, המפלגה פיתחה קשר הדוק עם ה[[קומינטרן]] שבשליטת הסובייטים. בהוראת הקומינטרן, לי וצ'ן התגייסו ל[[קוומינטנג|קואומינטאנג]] ב־[[1922]]. לי נבחר לוועד הפועל המרכזי של הקואומינטאנג. ב־1924.