הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האסטונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לנשיא אסטוניה
מ הוספת קישור לנשיא פינלנד
שורה 48:
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ב-[[1 בספטמבר]] [[1939]], שאפה [[אסטוניה]] לנייטרליות בין המעצמות, אך החתימה על [[הסכם מולוטוב-ריבנטרופ]] ב־[[23 באוגוסט]] [[1939]], סימנה את תום העצמאות. ההסכם העביר לידי הכיבוש הסובייטי את אסטוניה, לטביה, חלק מ[[פינלנד]] ומאוחר יותר את [[ליטא]], בתמורה לשליטת גרמניה הנאצית על מרבית [[פולין]].
 
ב-[[28 בספטמבר]] 1939 [[יוסיף סטלין]] כפה על [[קונסטנטין פטס]] (''Konstantin Päts''), [[נשיא אסטוניה]] דאז, לחתום על הסכם סיוע צבאי הדדי המכונה "הסכם הבסיסים". לפי ההסכם, ממשלת אסטוניה הייתה אמורה להסכים על הקמת בסיסי הצי הסובייטי בנמליה וכניסתן של יחידות ספורות של צבא יבשה לשטחה. פטס, בניגוד לנשיאל[[נשיא פינלנד]], נכנע ללחץ והורה לשר החוץ שלו לחתום על ההסכם, שכלל בין היתר גם את הסעיף הכלכלי לפיו אסטוניה הייתה אמורה להיהנות מהידוק קשרי המסחר בין שתי המדינות.
 
בחודש יוני [[1940]] הנהגת ברית המועצות דרשה ממשלת אסטוניה וזה באיומי הפעלת כוח צבאי כנגדה, לאפשר כניסתם של כ-10,000 חיילים לשטחה בנוסף לכ-25,000 חיילים רוסים, ששהו באסטוניה בהתאם להסכם הבסיסים. בנוסף לכך הסובייטים דרשו התפטרות כל השרים והרכבת ממשלה ידידותית. ה[[אולטימטום]] לווה באיומי הפעלת כוח צבאי כנגד המדינה. השרים התפטרו והממשלה החדשה הורכבה מאנשי השמאל, שאת מועמדויותיהם הוכתבו על ידי [[אנדריי ז'דנוב]], השליח המיוחד של [[סטלין]], אשר היה אחראי על יישום [[כיבוש המדינות הבלטיות|תוכנית סיפוח המדינה]] לברית המועצות.