מגדל בבל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה נוספת, תוספת קטנה לפי זקוביץ, "מקראות בארץ המראות" |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
==הסיפור המקראי==
[[קובץ:Confusion of Tongues.png|שמאל|ממוזער|250px|[[מגדל בבל (דורה)|מגדל בבל]], ציור מאת [[גוסטב דורה]]]]
המעשה מופיע בפרק יא בספר בראשית. הוא חותם את חטיבת [[סיפורי הראשית]] {{אנ|Primeval history}}(בראשית פרקים א-יא), העוסקים ב[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] ובהתהוות ה[[אנושות]]. אחריו מופיעה רשימה של צאצאי [[שם בן נח|שם]] עד [[אברהם]], המקשרת בין סיפורי הראשית ל[[סיפורי האבות]]. לפי הקשרו המקראי, עוסק הסיפור בגורלה של הקהילה האנושית שמוצאה מניצולי המבול, נח ומשפחתו.
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ|מקור={{תנ"ך|בראשית|יא|א|ט}}}}
שורה 12:
אחדותם הלשונית והגאוגרפית של בני האדם היא שאפשרה את מפעלם הכביר. אולם הדבר לא מצא חן בעיני ה', שהחליט להפר את עצתם. הוא בלבל (בלל) את לשונותיהם של בוני העיר והמגדל כך שלא יבינו איש את דברי רעהו, וגרם לפיזורם בכל ארצות תבל. בסיום הפרשה נמסר לקורא כי העיר המדוברת היא [[בבל]], ושמה מתבאר על פי המעשה מלשון "בלילה".
==סקירה==▼
סיפור מגדל בבל חותם את חטיבת [[סיפורי הראשית]] {{אנ|Primeval history}}(בראשית פרקים א-יא), העוסקים ב[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] ובהתהוות ה[[אנושות]]. אחריו מופיעה רשימה של צאצאי [[שם בן נח|שם]] עד [[אברהם]], המקשרת בין סיפורי הראשית ל[[סיפורי האבות]]. הסיפור בנוי במתכונת של סיפור [[אטיולוגיה|אטיולוגי]], שהנחת המוצא שלו היא שבשחר ההיסטוריה התקיימה קהילה אנושית מאוחדת הדוברת שפה אחת. הוא בא להסביר, בין השאר, כיצד נוצר המצב הקיים, שבו בני האדם פזורים בכל העולם ודוברים שפות שונות. בנוסף, מסביר הסיפור את מקור שמה של העיר בבל בדרך של [[משחק מילים]] מה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] בל"ל. הסיפור קצר וסגנונו לקוני, ומותיר פערים רבים להשלמת הקורא. פערים אלה פותחים פתח לשלל פרשנויות.▼
הסיפור דומה מבחינות אחדות לסיפורים אחרים בחטיבת סיפורי הראשית, שגם הם בעלי מאפיינים אטיולוגיים. בפרט, קיים דמיון תמטי לסיפור [[חטא עץ הדעת|הגירוש מגן עדן]]: שני הסיפורים מתארים כיצד בשחר ימיה של האנושות חל שינוי ממצב טוב והרמוני למצב המוכר לנו. השינוי חל בעקבות מעשה של בני האדם, שלכאורה יש בו כדי לאיים על הגבול בין האנושות לאלוהות. בתגובה למעשה זה, אלוהים משנה את מצב האנושות באופן שמבצר את הגבול בינו לבינה. בעקבות השינוי האנושות נאלצת להסתגל למצב חדש וגרוע יותר, כשהמצב הקדום איננו נגיש עוד.▼
==רקע היסטורי ומקבילות במזרח הקדום==
שורה 25 ⟵ 20:
חוקרי תרבות בבל העתיקה ניסו למצוא מקבילות לסיפור מגדל בבל. בהקשר זה מוזכרת ה[[שירה|פואמה]] המיתולוגית השומרית "[[אנמרכר ואדון ארתה]] {{אנ|Enmerkar and the Lord of Aratta}}",{{הערה|1=[http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/cgi-bin/etcsl.cgi?text=t.1.8.2.3# תרגום לאנגלית] ב-Electronic Text Corpus of Sumerian Literature}} בה מסופר, לדעת חוקרים, על יצירת השפות השונות בעולם עקב ויכוח בין האלים [[אנליל]] לבין [[אנכי]].{{הערה|Kramer 1968|שמאל=כן}} המקור לא שרד בשלמותו והוא נתון לקריאות ולפרשנויות שונות, ויש הטוענים כי תיאור האנושות כדוברת שפה אחת איננו מתייחס לימים עברו, אלא הוא נבואה המתייחסת לעתיד, ליום בו ידברו כולם שומרית.<!--להעביר לפרק המתאים***ב[[קוראן]] מוזכרת גרסה למגדל בבל, אם כי שם הסיפור מתרחש בתקופת [[משה]] ב[[מצרים]].***-->[[קובץ:PSM V88 D117 Possible remnant of the tower of babel.png|250px|ממוזער|שמאל|צילום שרידי הזיגוראת של [[בורסיפה]] משנת 1916. הזיגוראת חודש על ידי [[נבוכדנצר השני]]. בבסיסו נמצאה אבן יסוד של המבנה שנשאה כתובת שתוכניתו של נבוכדנצר השני הייתה לבנות את מקדש הזיגוראת בבורסיפה על פי תוכנית המקדש בבבל, והוא יגיע לשמים.]]
==מקור הסיפור והתהוותו==▼
==עיצוב אמנותי==▼
בקרב החוקרים המקבלים את [[השערת התעודות]], מקובל לייחס את הסיפור למקור J.{{הערה|כך למשל Gunkel 1997, p. 94}} הסיפור מהווה יחידה שלמה ומובחנת ביחס לסביבתה, ורוב החוקרים רואים בו חיבור אחדותי מבחינה ספרותית. אמנם, ניתן לחוש בחספוסים מסוימים במרקם הסיפור, המתבטאים בין השאר בכפילויות: מתוארים שני מפעלי בנייה - עיר ומגדל; גם התוצאה היא כפולה - ה' בולל את שפתם ומפיץ אותם על פני כל הארץ; הסיפור מסכם כדרך הסיפורים האטיולוגיים: "עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ", אך ההמשך "וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" איננו תומך בסיכום זה ונראה טפל לו. אך את כפילות ה[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים]] נקל להסביר כהתפתחות במסורת שבעל-פה, שקדמה להעלאת הסיפור על הכתב.{{הערה|כך וסטרמן (Westermann 1984, pp. 531-557), המזהה לא שניים כי אם שלושה מוטיבים נבדלים שנתלכדו בסיפור; Wenham 1987, p. 238; Baden 2009, pp. 217-218}}▼
עם זאת, מיעוט מבין החוקרים סבור שהסיפור איננו עשוי מקשה אחת. לדעתם, יש בסיפור קשיים ואף סתירות לכאורה, שיש להניח כי היו נעלמים בשלב הגיבוש הספרותי אילו קדמו לו, ולכן אין להסבירם בדרך זו. דוגמה לכך היא ירידתו הכפולה, לכאורה, של ה' כדי לראות את מעשי בני האדם (פסוק ה) וכדי לסכל את תוכניתם (פסוק ז). הכפילויות והמתחים בסיפור מסגירים לדעתם את טיבו המורכב, בין שהתהווה בהתפתחות ספרותית מרובדת, ובין שהורכב מלכתחילה ממקורות כתובים שונים. יש הסבורים שניתן אף לשחזר את הרבדים או המקורות הללו. [[יאיר זקוביץ]], לדוגמה, סבור כי הנוסח המקורי של הסיפור עסק בבלילת הלשונות בלבד ולא בהפצת האנושות; ושכל אזכורי ההפצה: "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ד), "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ח), "וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" (ט) הן תוספת משנית לסיפור המקורי, שנועדה לקשור אותו עם [[לוח העמים]] שבפרק י.{{הערה|זקוביץ 1995, עמ' 115 הערה 7 (לעמ' 61)}}▼
הראשון שהציע שחזור קונקרטי של שני מקורות כתובים שמהם הורכב לדעתו הסיפור היה [[הרמן גונקל]], בפירושו לספר בראשית.{{הערה|Gunkel 1997, pp. 94-102|שמאל=כן}} לפי שחזורו, במקור היו שני סיפורים, שניהם ממוקמים בבבל, שניהם דומים בנושאיהם וב[[ז'אנר|סוגם הספרותי]], אך עדיין שני סיפורים נבדלים. הסיפור האחד עסק בבניית העיר ונועד להסביר את המגוון הלשוני של האנושות, והסיפור השני עסק בבניית המגדל ונועד להסביר את הפיזור הגאוגרפי שלה. שני הסיפורים סורגו זה בזה כמעט בשלמותם בידי עורך מוכשר (אולי העורך של מקור J),{{הערה|Gunkel 1997, p. 95:"[The redactor] ably fused the variants together"; Skinner 1910, p. 223: "[The two legends] have been blended with remarkable skill"|שמאל=כן}} בשינויים מעטים. גונקל מניח שסיפור המגדל הסתיים גם הוא במקורו בהסבר [[אטימולוגיה|אטימולוגי]]-[[אטיולוגיה|אטיולוגי]], מעין: 'על כן קרא שם המגדל [שם המצטלצל עם השורש פו"ץ] כי משם הפיצם ה' על פני כל הארץ'.▼
* גרסת העיר:▼
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה.{{הערה|שם=פסוק ג|לפי שחזורו של גונקל, חלקו הראשון של פסוק ג נכלל בגרסת העיר; חלקו השני של הפסוק נכלל בגרסת המגדל, והוא מוסט ממקומו לאחר היוזמה לבניית המגדל (זהו השינוי היחיד שהציע גונקל בסדר הפסוקים). ביידן סבור שמוטב להניח שהפסוק בשלמותו נכלל בגרסת העיר (Baden 2009, p. 210 n. 2; הוא עצמו שולל את חלוקת הסיפור למקורות)}} וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וַיֹּאמֶר ה': הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. <השמטה> וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ.|מקור=}}▼
* גרסת המגדל:▼
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם, וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיֹּאמְרוּ: נִבְנֶה מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.{{הערה|שם=פסוק ג}} וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. וַיֹּאמֶר ה': זֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. עַל כֵּן קָרָא [שם המגדל פיץ], כִּי מִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.|מקור=}}▼
הצעתו של גונקל זכתה לדיון נרחב במחקר, אך במבחן הזמן היא נותרה בגדר דעת מיעוט.{{הערה|Baden 2009, p. 210|שמאל=כן}} נעשו ניסיונות שונים, בין השאר על ידי קאסוטו, להפריך את החלוקה שהציע גונקל על ידי הדגמת המבנה הספרותי המהודק של הסיפור, שמוכיח לכאורה את אחדותו; אמנם, ספק אם גישה זו נחלה הצלחה.{{הערה|ראו Baden 2009, המראה כי ההפרדה שהציע גונקל איננה פוגמת בעיצוב האמנותי של כל אחת מהגרסאות המשוחזרות בפני עצמה}} רבים טוענים שהקשיים שצוינו כראיה לאי-אחדות הסיפור אינם בגדר קשיים, או שניתן לפתרם בנקל מבלי לשלול את אחדות הטקסט. אף הובע ספק אם ניתן בכלל להפיק סיפור קוהרנטי באופן ששיער גונקל.▼
[[מרדכי ברויאר]] זיהה אף הוא שני יסודות שונים או "בחינות" שונות - בהתאם ל[[שיטת הבחינות|שיטתו הייחודית]] - השזורות בסיפור. אך הוא ניתח את הבחינות בצורה שונה מגונקל: הוא הבחין בסיפור על בניין העיר והמגדל (אין הוא מפריד בין השניים) ובלילת הלשונות מצד אחד; ובסיפור על הפצת האנושות מצד שני.{{הערה|ברויאר תשנ"ט, עמ' 206–222; והשוו לראק תש"ס.}}▼
== ניתוח ופרשנות ==
▲===סקירה===
▲סיפור מגדל בבל
▲הסיפור דומה מבחינות אחדות לסיפורים אחרים בחטיבת סיפורי הראשית, שגם הם בעלי מאפיינים אטיולוגיים. בפרט, קיים דמיון תמטי לסיפור [[חטא עץ הדעת|הגירוש מגן עדן]]: שני הסיפורים מתארים כיצד בשחר ימיה של האנושות חל שינוי ממצב טוב והרמוני למצב המוכר לנו. השינוי חל בעקבות מעשה של בני האדם, שלכאורה יש בו כדי לאיים על הגבול בין האנושות לאלוהות. בתגובה למעשה זה, אלוהים משנה את מצב האנושות באופן שמבצר את הגבול בינו לבינה. בעקבות השינוי האנושות נאלצת להסתגל למצב חדש וגרוע יותר, כשהמצב הקדום איננו נגיש עוד.
▲===עיצוב אמנותי===
סיפור קצר זה מתאפיין בעיצוב הרמוני ודחוס, המשופע באמצעים ספרותיים ביחס לגודלו. מאפיין כזה נדיר במקרא בטקסט פרוזאי.{{הערה|Fokkelman 1991, p. 13|שמאל=כן}} הסיפור עשיר במיוחד במאפיינים [[מצלול (ספרות)|מצלוליים]] חוזרים המעניקים לו איכות אסתטית מיוחדת.{{הערה|קאסוטו תשי"ג, עמ' 159–160}} מאפיין בולט החוזר לאורך הסיפור הוא שילוב העיצורים ב, ל, נ הבאים ביחד, לעיתים בכמה מילים סמוכות. כמו כן, לכל אורך הסיפור חוזרים העיצורים ל, שׁ, שׂ. מאפיינים בולטים נוספים:
* [[פרונומסיה]] (מילים סמוכות הנגזרות מאותו שורש): נלבנה לבנים... ונשרפה לשרפה
שורה 70 ⟵ 88:
ההקבלה הקונצנטרית מבליטה אף היא את המסר של מידה כנגד מידה, ובייחוד את יסוד ההיפוך שבסיפור. כל העלילה כולה סובבת סביב [[פריפטאה|נקודת המפנה]] - התערבותו של אלוהים - ומאותה נקודה הכול מתהפך. בתחילת הסיפור כוחם של בני האדם באחדותם, אחדות הלשון ואחדות גאוגרפית, וכוח זה הוא שמאפשר להם להתחיל בבניית העיר והמגדל; בסוף הסיפור בני האדם מפורדים וחלשים, ומפעלם הכביר ננטש.
===סוגיות פרשניות===
====בניין העיר והמגדל====
חלק מפרשני ימי הביניים, כגון [[רשב"ם|הרשב"ם]], [[רד"ק|הרד"ק]] ו[[חזקיה בן מנוח|החזקוני]], סברו כי טעותם של אנשי דור הפלגה הייתה בכך שרצו להתאחד כולם בבקעה אחת, כדי להימנע מתפוצה עולמית. לשם כך בנו עיר שתאכלס את כל בני האדם בתוכה. ואילו ה' היה מעוניין דווקא שיפוצו על פני כל הארץ וימלאו אותה, וכפי שצווה וברך את [[אדם הראשון]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|א|כח}}}}: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ}}. לצורך כך בלבל את לשונם וכתוצאה מכך קרה הדבר מעצמו. [[ראב"ע|הראב"ע]]{{הערה|בפירושו על בראשית פרק י"א, פסוק ג'.}} הוסיף שהייתה להם גם כוונה לפאר את שמם ({{ציטוטון|וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם}}) בִראות הדורות הבאים את המגדל המפואר שבנו.
שורה 80 ⟵ 98:
פרשן המקרא [[משה דוד קאסוטו]] קיבל את זיהוי ה[[זיקורת|זיגוראת]] הבבלי é-temen-an-ki כמגדל שעמד בבסיס יצירת הסיפור. הבבלים האמינו שהזיגוראת הוא מעשה ידי האלים, וכינוהו, כאמור: "בית יסוד שמים וארץ". על כן מדגישה התורה כי זהו המגדל "אשר בנו בני האדם". קאסוטו מציע הסבר נוסף למעשה, לפיו חטאם של אנשי דור הפלגה היה גאווה והתפארות בכח החומרי. ולתורה יש מסר כפול לעניין: הראשון כי ה[[גאווה]] וההתפארות נחשבות לעוון בעיני האלוהים; והשני כי עצת ה' לעולם תעמוד, וכל תוכנית שעלתה במחשבתו מתגשמת בהכרח. עצם בניית המגדל הייתה מעין מלחמה נגד ה', והוא הפך את המצב וגרם למלחמה בין בוני המגדל ובכך לעג להם.{{הערה|קאסוטו תשי"ג, עמ' 154 והלאה}}
==== מדרש השם "בבל" ====
{{ערך מורחב|בבל}}
בסיום הפרשיה [[מדרש שם|נדרש שם]] העיר [[בבל]] מהשורש בל"ל, הדומה בצלילו, על שם בלילת לשונותיהם של בוני המגדל: {{ציטוטון|עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ}}. קאסוטו רואה בו מדרש שם לעגני המתפלמס עם מדרש השם שהיה מקובל על הבבלים עצמם, מלשון: bāb-ili, ב[[אכדית]]: "שער האל".{{הערה|קאסוטו תשי"ג, עמ' 157–158, 169}} הבבלים האמינו כי מקום זה הוא שער השמים ומגדל שבנה האל [[מרדוך]]. ואילו המקרא, המתנגד לתפיסה אלילית זו, מביא הסבר חלופי למסורת הבבלית, כך שמעשה בניית הבניין מוצג כסיפור של כישלון ושחצנות אנושיים.
▲==מקור הסיפור והתהוותו==
▲בקרב החוקרים המקבלים את [[השערת התעודות]], מקובל לייחס את הסיפור למקור J.{{הערה|כך למשל Gunkel 1997, p. 94}} הסיפור מהווה יחידה שלמה ומובחנת ביחס לסביבתה, ורוב החוקרים רואים בו חיבור אחדותי מבחינה ספרותית. אמנם, ניתן לחוש בחספוסים מסוימים במרקם הסיפור, המתבטאים בין השאר בכפילויות: מתוארים שני מפעלי בנייה - עיר ומגדל; גם התוצאה היא כפולה - ה' בולל את שפתם ומפיץ אותם על פני כל הארץ; הסיפור מסכם כדרך הסיפורים האטיולוגיים: "עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ", אך ההמשך "וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" איננו תומך בסיכום זה ונראה טפל לו. אך את כפילות ה[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים]] נקל להסביר כהתפתחות במסורת שבעל-פה, שקדמה להעלאת הסיפור על הכתב.{{הערה|כך וסטרמן (Westermann 1984, pp. 531-557), המזהה לא שניים כי אם שלושה מוטיבים נבדלים שנתלכדו בסיפור; Wenham 1987, p. 238; Baden 2009, pp. 217-218}}
▲עם זאת, מיעוט מבין החוקרים סבור שהסיפור איננו עשוי מקשה אחת. לדעתם, יש בסיפור קשיים ואף סתירות לכאורה, שיש להניח כי היו נעלמים בשלב הגיבוש הספרותי אילו קדמו לו, ולכן אין להסבירם בדרך זו. דוגמה לכך היא ירידתו הכפולה, לכאורה, של ה' כדי לראות את מעשי בני האדם (פסוק ה) וכדי לסכל את תוכניתם (פסוק ז). הכפילויות והמתחים בסיפור מסגירים לדעתם את טיבו המורכב, בין שהתהווה בהתפתחות ספרותית מרובדת, ובין שהורכב מלכתחילה ממקורות כתובים שונים. יש הסבורים שניתן אף לשחזר את הרבדים או המקורות הללו. [[יאיר זקוביץ]], לדוגמה, סבור כי הנוסח המקורי של הסיפור עסק בבלילת הלשונות בלבד ולא בהפצת האנושות; ושכל אזכורי ההפצה: "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ד), "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ח), "וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" (ט) הן תוספת משנית לסיפור המקורי, שנועדה לקשור אותו עם [[לוח העמים]] שבפרק י.{{הערה|זקוביץ 1995, עמ' 115 הערה 7 (לעמ' 61)}}
▲הראשון שהציע שחזור קונקרטי של שני מקורות כתובים שמהם הורכב לדעתו הסיפור היה [[הרמן גונקל]], בפירושו לספר בראשית.{{הערה|Gunkel 1997, pp. 94-102|שמאל=כן}} לפי שחזורו, במקור היו שני סיפורים, שניהם ממוקמים בבבל, שניהם דומים בנושאיהם וב[[ז'אנר|סוגם הספרותי]], אך עדיין שני סיפורים נבדלים. הסיפור האחד עסק בבניית העיר ונועד להסביר את המגוון הלשוני של האנושות, והסיפור השני עסק בבניית המגדל ונועד להסביר את הפיזור הגאוגרפי שלה. שני הסיפורים סורגו זה בזה כמעט בשלמותם בידי עורך מוכשר (אולי העורך של מקור J),{{הערה|Gunkel 1997, p. 95:"[The redactor] ably fused the variants together"; Skinner 1910, p. 223: "[The two legends] have been blended with remarkable skill"|שמאל=כן}} בשינויים מעטים. גונקל מניח שסיפור המגדל הסתיים גם הוא במקורו בהסבר [[אטימולוגיה|אטימולוגי]]-[[אטיולוגיה|אטיולוגי]], מעין: 'על כן קרא שם המגדל [שם המצטלצל עם השורש פו"ץ] כי משם הפיצם ה' על פני כל הארץ'.
▲* גרסת העיר:
▲{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה.{{הערה|שם=פסוק ג|לפי שחזורו של גונקל, חלקו הראשון של פסוק ג נכלל בגרסת העיר; חלקו השני של הפסוק נכלל בגרסת המגדל, והוא מוסט ממקומו לאחר היוזמה לבניית המגדל (זהו השינוי היחיד שהציע גונקל בסדר הפסוקים). ביידן סבור שמוטב להניח שהפסוק בשלמותו נכלל בגרסת העיר (Baden 2009, p. 210 n. 2; הוא עצמו שולל את חלוקת הסיפור למקורות)}} וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. וַיֹּאמֶר ה': הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. <השמטה> וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ.|מקור=}}
▲* גרסת המגדל:
▲{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם, וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיֹּאמְרוּ: נִבְנֶה מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.{{הערה|שם=פסוק ג}} וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. וַיֹּאמֶר ה': זֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. עַל כֵּן קָרָא [שם המגדל פיץ], כִּי מִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.|מקור=}}
▲הצעתו של גונקל זכתה לדיון נרחב במחקר, אך במבחן הזמן היא נותרה בגדר דעת מיעוט.{{הערה|Baden 2009, p. 210|שמאל=כן}} נעשו ניסיונות שונים, בין השאר על ידי קאסוטו, להפריך את החלוקה שהציע גונקל על ידי הדגמת המבנה הספרותי המהודק של הסיפור, שמוכיח לכאורה את אחדותו; אמנם, ספק אם גישה זו נחלה הצלחה.{{הערה|ראו Baden 2009, המראה כי ההפרדה שהציע גונקל איננה פוגמת בעיצוב האמנותי של כל אחת מהגרסאות המשוחזרות בפני עצמה}} רבים טוענים שהקשיים שצוינו כראיה לאי-אחדות הסיפור אינם בגדר קשיים, או שניתן לפתרם בנקל מבלי לשלול את אחדות הטקסט. אף הובע ספק אם ניתן בכלל להפיק סיפור קוהרנטי באופן ששיער גונקל.
▲[[מרדכי ברויאר]] זיהה אף הוא שני יסודות שונים או "בחינות" שונות - בהתאם ל[[שיטת הבחינות|שיטתו הייחודית]] - השזורות בסיפור. אך הוא ניתח את הבחינות בצורה שונה מגונקל: הוא הבחין בסיפור על בניין העיר והמגדל (אין הוא מפריד בין השניים) ובלילת הלשונות מצד אחד; ובסיפור על הפצת האנושות מצד שני.{{הערה|ברויאר תשנ"ט, עמ' 206–222; והשוו לראק תש"ס.}}
==אזכורים במקרא==
| |||