קריעת ים סוף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מי בדיוק אמור לחפש בכל הפרק החמישי? |
←במחקר: הרחבה |
||
שורה 31:
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת מצרים]]}}
חוקרים רבים ניסו למצוא הסבר מדעי למאורע, בניגוד לתיאור ה[[נס|ניסי]] שבמקרא. בקהילה המדעית שחוקרת את יציאת מצריים הועלו ונחקרו מספר תאוריות סביב חציית [[ים סוף (אתר מקראי)|ים סוף]] על ידי בני ישראל. על הגישה המסורתית שלפיה מדובר במעשה ניסים אין מה להשיב, אך המקרה נותח גם במישור המדעי, כיצד חצו בני ישראל את הים ומיד לאחריהם נכנע צבא [[פרעה]] לגלים ששטפו אותם. אין ספק כי הייתה צריכה להתקיים תופעת טבע בעלת עוצמה חזקה מאוד על פני השטח שפקדה את האזור.
השערה נפוצה כיום טוענת כי חציית ים סוף בעצם לא הייתה ב[[הים האדום|ים האדום]], שלעיתים נקרא בעידן המודרני 'ים סוף', אלא גוף מים אשר אותו עברו בני ישראל היה "ים קני סוף" (Reed Sea), אך [[תרגום השבעים|התרגום היווני לתנ"ך]] שהיה נפוץ בתקופה העתיקה עיוות את השם ל"ים האדום" (Red Sea) ומכאן בא התרגום הלקוי. שורה של ארכאולוגים שבדקו את ההשערה ונחשפו לתמונות לוויין של מצרים משנות השישים לעומת מצרים כיום, הפחות מפותחת, גילו קיום מן העבר הרחוק של ימה ששכנה בסמוך ל[[סיני]], מזרחית לדלתת הנילוס. עדויות שנאספו מן השטח מוכיחות את קיומה של ימה זו בשם [[ימת בלה]], שבעצם היא הייתה "ים קני סוף", בשל ריבוי צמחייה זו בשטח הים. אולם מנגד, השערה זו מוקשה ממספר מקורות מקראיים{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|לא}}, {{תנ"ך|במדבר|יד|כה}}, {{תנ"ך|דברים|ב|א}}, ועוד.}} בהם הכינוי 'ים סוף' מתייחס לשלוחה המזרחית של הים הנקרא כיום 'ים סוף', דבר המהווה ראיה לכך שאכן שתי האצבעות של הים האדום נקראו בלשון המקרא בשם 'ים סוף'. אחד המקומות הבולטים הוא הפסוק: {{ציטוטון|וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם|מלכים א פרק ט', פסוק כ"ו}}.
שורה 39 ⟵ 41:
# התפרצות [[הר געש]], שבעקבותיה נוצרו גלי [[צונאמי]] אדירים. ראשית הסבר על מקור החשיבה הזו, נובע מכך שגל מתנהג בצורה[[סינוס (טריגונומטריה)| סינוסואידלית]], יש לו נקודת שיא ונקודת שפל. לכן ההנחה אומרת כי בני ישראל הגיעו לים סוף ממש בנקודת השפל וכך יכלו לחצות, בעוד הצבא המצרי הגיע מאוחר מידי כאשר גל הצונאמי כבר לא היה בשפל ולכן הכה במצרים. עקב כך נבדקו התפרצויות היסטוריות וחזקות של הרי געש, וההתפרצות אשר נלקחת בחשבון היא זו שהתרחשה באי [[סנטוריני]] שב[[הים התיכון|ים התיכון]], בין השנים 1640 ל-1525 לפנה"ס. התפרצות געשית זו, מהאדירות שידע [[כדור הארץ]], מחקה כליל את כל התרבות אשר התקיימה באי באותה תקופה ומוטטה עימה שטח אדמה גדול. ההתפרצות גררה בעקבותיה נחשול מים גדול מאוד, גלי צונאמי אשר השפיעו על מרבית חופי הים התיכון, מכאן שבני ישראל עברו דרך אזור ה[[דלתא]], חלקו הצפוני של ה[[נילוס]]. מבחינת התארוך, התאוריה מתאימה יותר לתיארוך יציאת [[חיקסוס|החיקסוס]] (המאה ה-16 לפנה"ס) ובמידה פחותה לתארוך יציאת מצרים המוקדם (המאה ה-15 לפנה"ס). גם תאוריה זו ממקמת את ים סוף בלגונות מלוחות מזרחית לדלתת הנילוס - כגון ימת בלה או [[ימת ברדוויל]].
# התפרצות הר געש שגררה עמה היווצרות קרקע על פני הים וכך ניתן היה לעבור את הים. ההסבר לחשיבה זו נובע מכך שהתפרצות געשית גורמת למפולות עצומות של [[לבה]] ו[[בזלת]] על פני השטח שלרגלי ההר. כאשר הלבה או הבזלת החמים באים במגע עם מי הים הם מתקררים מיד ויוצרים שטח אדמה על פני הים, שמתקיים תקופת זמן קצרה עד שקורס לתוך מי הים. האזור בו שוכנות ישראל ומצרים נמצא ממש על בסיס [[השבר הסורי אפריקני]], אזור שמלוּוה בהתפרצויות געשיות. אם כך ההתפרצות הייתה צריכה להתחולל מתוך הים, כאשר ההשערה היא שזו הייתה באזור [[עקבה]]. בני ישראל הגיעו בפרק זמן הקצר בו התקיים ה"שביל" שנוצר מהתקררות מפולת הר הגעש. ולכשהמצרים הגיעו, הכול שקע לתוך המים.
# השערה נוספת מדברת על תופעת [[גאות ושפל]] חזקה למדי שפקדה את האזור בו חצו בני ישראל את הים.{{הערה|[[אוסביוס מקיסריה]] – 27 ,Praeparatio evangelica IX; [[חיוי הבלכי]] – הובא בפירושו של [[אבן עזרא]] על {{תנ"ך|שמות|יד|כז}}.}} נגד פרשנות זו הוקשו מספר שאלות, בהן: התיאור המקראי המדבר על כך שהמים עמדו כחומה מכאן ומכאן אינו הולם את התופעה; המקרא מתאר רוח קדים שייבשה את הים; לא סביר להניח שמשה ידע את סדרי הגאות והשפל יותר מהמצרים{{הערה|להרחבה ראו: [[מאיר להמן]], "מאיר נתיב" חלק שלישי עמודים כד–ל. עורך: אליעזר ליפמן פרינס, תרגם לעברית: חיים בילסקי; הוצאת נצח, בני ברק, תשמ"ב}}.
משה דיין (מהנדס הידרוגרפי) סבור כי תופעת גאות ושפל (בצפון מפרץ סואץ), בתוספת רוחות חזקות סבירות לאותו מקום כמתואר במקרא, עשויים לגרום לחשיפת קרקעית הים, וכמו כן לשינוי פתאומי בגובה המפלס{{הערה|משה דיין, קריעת ים סוף לאור מדעי הטבע, [[בית מקרא]] טבת-אדר תשל"ח. ובאתר jstor [https://www-jstor-org.mgs.dyellin.ac.il/stable/23503770?Search=yes&resultItemClick=true&searchText=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%AA&searchText=%D7%99%D7%9D&searchText=%D7%A1%D7%95%D7%A3&searchUri=%2Faction%2FdoBasicSearch%3Ffc%3Doff%26amp%3BQuery%3D%25D7%25 כאן]}}.
==מנהגים==
| |||