תשמיש קדושה ותשמיש מצווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים: הסרת קישור פרסומי, עיצוב
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
 
==תשמיש קדושה או מצווה==
המושגים "תשמיש מצווה" ו"תשמיש קדושה" מופיעים לראשונה ב[[תלמוד בבלי]], שם מצוטטת [[ברייתא]] העוסקת בהבחנה בין השניים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תשמישי מצווה - נזרקין, תשמישי קדושה - נגנזין. ואלו הן תשמישי מצווה: [[סוכה]], [[לולב]], [[שופר]], [[ציצית]]. ואלו הן תשמישי קדושה: {{מונחון|דלוסקמי|שקים ששמים בהם ספרי קודש}} ספרים, [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]] ותיק של [[ספר תורה]] ונרתיק של תפילין ורצועותיהן.|מקור=תלמוד בבלי, מסכת {{ויקיטקסט|1=מגילה כו ב}}|אנגלית=}}
 
ה[[הלכה]] מחייבת [[גניזה|לגנוז]] כל חפץ שהתבלה ויצא מכלל שימוש שרשום בו [[השם המפורש]], ומשום כך נעשית ההבחנה בין תשמישי קדושה, בהם מופיע השם המפורש, לבין תשמישי מצווה, שלא מופיע בהם השם המפורש ולפיכך אינם מצריכים גניזה. ההבדל בין השניים הוא שתשמישי מצווה הם הדברים המשמשים את האדם לקיום המצוות. בלעדיהם הוא אינו יכול לקיים את המצווה, ובכל זאת, לדברים אלה אין חשיבות מיוחדת מצד עצמם, ולכן אפשר לזורקם לאחר השימוש. לעומתם, תשמישי קדושה הם דברים שקדושתם באה מצד עצמם, ולא בשל שימוש האדם בהם, ולכן קדושתם אינה פגה וצריך להשימם בגניזה.
 
ישנו עוד חילוק בין תשמיש קדושה לתשמיש מצווה, שאסור לייעד תשמיש קדושה לשימוש פחות קדוש, ובלשון חז"ל: "[[מעלין בקודש ואין מורידין]]", כלל זה אינו חל בתשמיש מצווה{{הערה|'''באר היטב''', יורה דעה, סימן רנ"ט ס"ק ה'. ועוד.}}.
 
== דברים הנחשבים לתשמישי קדושה ==
שורה 26:
 
== לקריאה נוספת ==
* רות ‬יעקבייעקבי, "השתקפות הסביבה הלא יהודית בצורתם ובתוכנם הכתוב של תשמישי קדושה ומצווה במרחב הפרסי, '''אב"א; כתב עת לחקר קהילות ישראל באירן בוכארה ואפגאנסתאן''' 1 (תשס"ז) 163-180
* ישראל מאיר לוינגר, "על הצלתם וחורבנם של תשמישי קדושה בקעלן בשנות השואה", '''תורה ומדע''' ט, ב (תשמ"א) 53-68
* ברכה יניב, "תשמישי קדושה בבית הכנסת", '''מחניים''' 11 (תשנ"ה) 220-229
* ברכה יניב, '''מעשה רוקם - תשמישי קדושה מטקסטיל בבית הכנסת האשכנזי, הספרדי והאיטלקי''', הוצאת מכון בן צבי, 2009, 404 עמודים.