כניסה להר הבית (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 19:
הסיבה להפרש הגדול בין שטחו ההלכתי של הר הבית לבין השטח כיום, הוא בנייה שנעשתה על ידי החשמונאים ובעיקר על ידי [[הורדוס]], בנייה שהרחיבה את ההר בעיקר לכיוון צפון ודרום.{{הערה|אשר גרוסברג, "[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=268&ArticleID=269#_Toc175456599 איתור תחומי הר הבית ומקום המקדש]", מתוך [[תחומין]] טז'}} לפי הדעה המקובלת, בנייה זו הגדילה פיזית את שטחו של המתחם, אך לא השפיעה ושינתה מבחינה הלכתית את האזורים עליהם חלים דיני הקדושה השונים.
לפי המשנה: {{ציטוטון|אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותמים ובסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר. ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהם, וכל ישראל אחריהם. [...] וכל שלא נעשה בכל אלו, הנכנס לשם אין חיבין עליה}}{{הערה|{{משנה|שבועות|ב|ב}}}} לפיכך בימי [[בית המקדש השני]], שלא היה מלך ולא אורים ותומים, לא התקיימו התנאים הנדרשים להרחבת השטח של העזרה.{{הערה|בדומה לכך נכתב ב{{בבלי|שבועות|טז|א}} בעניין הרחבת ירושלים: "אבא שאול אומר שני בצעין היו בהר המשחה, תחתונה ועליונה, תחתונה נתקדשה בכל אלו, עליונה לא נתקדשה בכל אלו, אלא בעולי גולה שלא במלך ושלא באורים ותומים"}} אמנם, בנוגע להר הבית לא נזכר במשנה כיצד מוסיפים על קדושתה. לדעת הרב [[יצחק שילת]] יש לחוש שגם שאר מתחם הר הבית שעד החומה ההרודיאנית התקדש מדרבנן בקדושת הר הבית.{{הערה|הרב יצחק שילת, "בניית בית כנסת בהר הבית בימינו", התפרסם ב[[תחומין]] כרך ז', והסיק שיש להחמיר באיסור זה אף על פי שהוא ספק דרבנן, כי גבול המתחם המקורי אינו ניכר, כך שהאיסור דומה להחזרת תבשיל לאש בשבת. מחשש להרחבת התחום, גם הרב [[יוסף צבי רימון (רב)|יוסף צבי רימון]] [http://etzion.org.il/he/
באשר לשטחים התת-קרקעיים, לפי פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|עבודה|בית הבחירה|ו|ט}}}} (על פי {{בבלי|פסחים|פו|א}}), "המחילות הפתוחות ל[[העזרה|עזרה]] - קודש, והפתוחות להר הבית - חול". בשנת 1981 דין זה שימש להתרת עבודות לחשיפת אולם תת-קרקעי שמאחורי [[שער וורן]] בכותל המערבי.{{הערה|לפי יומנו של רב הכותל [[מאיר יהודה גץ]] המצוטט בספר הזיכרון "רב הכותל", בו הוא מציין שגם הרב [[עובדיה יוסף]] הסכים להיתר העבודות.}}
שורה 165:
עדות זו מצטרפת לאיגרת אחרת לרבי [[יפת הדיין]], שבה הרמב"ם ציין ששניהם, יחד עם אביו ואחיו של הרמב"ם, "ארבעתנו הלכנו בבית ה' ברגש",{{הערה|1=הרב [[יצחק שילת]], '''אגרות הרמב"ם''', כרך א' עמ' רכו ועמ' רל.}} הלשון אשר בה משתמש הרמב"ם ב[[משנה תורה]] לתיאור ההליכה בעזרה: "וכל הנכנס לעזרה יהלך בנחת במקום שמותר לו להיכנס לשם. [...] ומהלך באימה וביראה ורעדה שנאמר בבית אֱלֹהִים נהלך ברגש"{{הערה|{{רמב"ם|עבודה|בית הבחירה|ז|ה}}}}".
רבים כתבו שלא ייתכן שהרמב"ם נכנס לתוך מקום בית המקדש, דבר האסור בטומאת מת גם לפי פסק הרמב"ם בעצמו בספר [[משנה תורה]]. המצדדים בכניסה להר הבית מסבירים שכוונת הרמב"ם שם היא שהוא נכנס להר הבית, אך לא למקום המקדש, ושם עמד נוכח חורבות "הבית הגדול והקדוש".{{הערה|הרב יצחק שילת, אגרות הרמב"ם, עמ' רכו}} אחרים כתבו שהכוונה אינה להר הבית אלא לבית כנסת גדול בירושלים.{{הערה|שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן טו; הרב עובדיה בשו"ת יחוה דעת א, כה; וראו: הרב [[שלמה אבינר]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/al-4.htm על בנין בית המקדש וכניסה להר הבית], "שנה בשנה" תשמ"ו, מאתר [[אתר דעת]]}} הם הביאו כראיה לדבריהם את דברי המהרי"ק{{הערה|שו"ת מהרי"ק סימן ה}}: "ויהי כהיום אשר קרה מקרה, כי בעוונותינו הרבים פרש צר על בית־הכנסת שבירושלים, וניתץ את 'הבית הגדול והקדוש'".{{הערה|אבי קלמן, סרוגים
===בתקופת הראשונים והאחרונים===
שורה 229:
{{ציטוט|תוכן="הר הבית הוא הר המוריה, מקום המקדש וקודש הקודשים, המקום בו בחר ה' אלוקי ישראל לשכן את שמו שם, שהתקדש בעשר קדושות על ידי דוד מלך ישראל. זכותו של עם ישראל על הר הבית ומקום המקדש היא זכות אלקית נצחית, בלתי מעורערת ואינה ניתנת לויתורים. הזיקה של העם היהודי אל הר הבית היא תשתית האמונה היהודית. אל ההר הזה נשואות עיניהם של כל ישראל בתפילה ובתחנונים, בכל הדורות ובכל מקומות מושבותיהם בארץ ובתפוצות, ככתוב: "בנוי לתלפיות"- תל שכל פיות פונים בו.
{{ש}}מועצת הרבנות הראשית שמעה הרצאה מקיפה מפי כב' מרן הרב הראשי לישראל הרב ש. גורן, על נושא "הר הבית" ומחליטה להטיל על כב' הרב הראשי לפרסם את מחקרו בנושא זה בכתב, בצירוף תרשימים והמידות שבידו. לאחר מכן תדון המועצה בחומר הכתוב בכובד ראש עם רבני ישראל.
{{ש}}אנו מאמינים באמונה שלמה שבמהרה בימינו יקויים בנו חזון הנביא: "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי".{{הערה|[http://the--temple.blogspot.co.il/2015/08/blog-post_37.html]{{קישור שבור|14.5.2019}}|שמאל=כן}}|מקור=החלטת מועצת הרבנות הראשית, כ"ב אדר ב' תשל"ו|מרכאות=כן}}
אולם, הרב גורן לא פרסם את מחקריו אלא שנים רבות אחר כך, ומועצת הרבנות הראשית לא התכנסה שוב לדון בשיטתו.
שורה 247:
== המחלוקת סביב עליית יהודים להר הבית כיום ==
===יחס הרבנים להוראות הרבנות הראשית לישראל===
חלוקות הדעות בין הרבנים בנוגע להסברן ותוקפן של החלטות מועצת הרבנות הראשית הנ"ל לזמננו, כמו גם פסקו של הרב קוק, בעיקר בתוך [[הציונות הדתית]]. דעת האוסרים את העלייה להר היא שהאיסור חל במלוא תוקפו, וכי דבר לא השתנה מאז החלטת מועצת הרבנות אז לימינו אלה.{{הערה|[http://www.srugim.co.il/129115-
לעומתם, הרבנים המתירים את העלייה להר סוברים שפסק הרבנות הראשית לאסור כניסה להר נקבע בדרך הוראת שעה. בעקבות מלחמת ששת הימים ושחרור הר הבית, עלו יהודים רבים להר הבית ללא הבחנה בין מקומות מותרים ואסורים, וללא טבילה. כדי לגדור גדר ולעצור את הציבור מלהגיע למקומות אסורים בהר, אסרה הרבנות באופן גורף כניסה להר הבית.{{הערה|[http://www.srugim.co.il/140106-
{{ש}}גם הרב [[שאר ישוב הכהן]], רבה של חיפה וחבר מועצת הרבנות הראשית, טען כי בכמה שיחות עמו [[הרצי"ה]] הביע דעתו כי על יהודים להתפלל ולהיות השולטים בקדושה ובטהרה בהר הבית – אך זאת רק על ידי החלטה של מועצת הרבנות הראשית לישראל, והוסיף כי לדעתו אילו הרצי"ה היה יודע על היחס ליהודים העולים להר הבית ואיסור התפילה שם כיום, היה מרעיש עולמות. לכן עודדו הרצי"ה לפעול לקידום כניסת יהודים בטהרה ותפילתם בהר הבית במועצת הרבנות.{{הערה|[http://the--temple.blogspot.co.il/2016/09/blog-post_44.html קול רבני צלול בעד חזרה להר הבית- הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, כתבה מאת ארנון סגל]{{קישור שבור|14.5.2019}}}}
===הרבנים האוסרים בימינו===
שורה 266:
בין המתנגדים בולטים הרב [[יוסף שלום אלישיב]],{{הערה|{{nrg|לירן דנש|הרב אלישיב: עלייה להר הבית – התגרות מסוכנת|951/475|8 באוקטובר 2009|1|1}}}} הרב [[עובדיה יוסף]],{{הערה|שם=הארץ|[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1344831 דעת הרב עובדיה יוסף והרב קנייבסקי]}} הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]],{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=Ic3GXhdgP_M&spfreload=10 שיחת הרב שפירא, יום ירושלים תשס"ז]}} הרב [[צבי ישראל טאו]],{{הערה|"ומקדשי תיראו", מאת הרב צבי ישראל טאו, הוצאת שירת ישראל}} הרב [[משה שטרנבוך]],{{הערה|[http://www.jdn.co.il/breakingnews/866378 הגר"מ שטרנבוך על העולים להר הבית: הם "רודפים" ויש להוקיעם מחוץ למחנינו], באתר [[JDN]], ה' באב תשע"ז}} הרב [[שלמה אבינר]]{{הערה|שם=אבינר}} והרב [[יצחק יוסף]]{{הערה|[http://www.jdn.co.il/video/867686 הראשון לציון: יהודים העולים להר הבית מחללים את קדושתו], באתר JDN, ט' באב תשע"ז}} ראו עוד לעיל בתמונות כרוזי הרבנים המעודדים והמתנגדים לעלייה להר הבית. הרב [[מרדכי אליהו]], על אף שגיבה הצעה להקים בית כנסת במקומות המותרים לכניסה בהר, אסר גם הוא את הכניסה לכל שטח הר הבית במצבו הנוכחי.{{הערה|לדוגמה, לפי חתימתו על [http://rhr.org.il/heb/wp-content/uploads/27.jpg כרוז מתשס"ד]}}
הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] כתב בשנת תשע"ז למחברי ספר העוסק בליבון מקום הר הבית, שעל העולים להר הבית להיזהר ולשים לב לכך שמי שאינם יודעים עדיין את הדברים לא ילכו אחר היודעים, כי בקל ניתן להיכשל.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://actualic.co.il/
===הרבנים המתירים===
עם זאת, רבנים רבים בקרב [[דתי לאומי|הציבור הדתי הלאומי]], ומספר מועט של רבנים מ[[הציבור החרדי]] מתירים ואף מעודדים כניסת יהודים למתחם הר הבית, באזורים מסוימים המותרים בכניסה לכל הדעות שאליהן יש לחשוש לדעתם, לאחר [[טבילה (יהדות)|טבילה]] כשרה. סביב הרבנים המעודדים עלייה להר הבית התאגדו תנועות העוסקות בהפצת רעיונות אלו וקוראות לעליית יהודים בטהרה להר הבית ולתפילה בו.
בין הרבנים המצדדים בעלייה להר בתקופה האחרונה, בולטים הרב [[שלמה גורן]],{{הערה|בספרו "הר הבית", ובעיקר בהקדמה. וכן בסיכום שיטתו על ידי הרב [[אליעזר מלמד]], [[בשבע]], גיליון 618. ראו {{ערוץ7|הרב אליעזר מלמד|מלחמת הרב הראשי על הר הבית|287266|כ' בחשון תשע"ה}}}} הרב [[דב ליאור]],{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=803 עלייה להר הבית בזמן הזה, הרה"ג דב ליאור]}}{{הערה|[http://www.srugim.co.il/129238-
בעולם התורה הספרדי, הרב [[דוד שלוש]], התיר את העלייה בטהרה למקומות מסוימים בהר הבית בספרו שו"ת "בני עמי",{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20525&st=&pgnum=240&hilite= שו"ת בני עמי "הכניסה להר הבית" (עמ' רכג)]}} ואף הציע להקים בית כנסת בהר שישמש כמקום תפילה, "בהיותו קדוש הרבה יותר מהכותל המערבי".{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20525&st=&pgnum=251 בני עמי, עמוד רלד]}}
שורה 343:
* {{הארץ|ניר חסון|העלייה היהודית להר הבית בשיא - וגם המחלוקת בציבור הדתי|1.6245612|6 ביולי 2018}}
* דותן גורן, [http://www.e-mago.co.il/Editor/history-1728.htm נוכחות יהודית בהר הבית 1948-1840], באתר [[אימגו]], [http://www.youtube.com/watch?v=gg0JzYsqdEM&list=PLXF_IJaFk-9CNWpluCgucOv3JiTIk-l8X&index=8 ובהרצאה ביוטיוב]
* הרב [[יוסף צבי רימון (רב)|יוסף צבי רימון]], "[http://vbm.etzion.org.il/he/
* אתר [http://mount-home.blogspot.co.il/ חדשות הר הבית]
* פרופ' [[דניאל מיכלסון]], גבולות הר הבית ומקומו וכיוונו של בית המקדש, [http://truthofland.co.il/hebrew/paper.doc חלק א], [http://truthofland.co.il/temple_mount_part2/temple_mount_part2.pdf חלק ב]
שורה 350:
===תומכים בכניסה להר===
*יהושע הס, [http://www.odyosefchai.org.il/TextHome/TextInfo/324 העלייה להר הבית בפסיקה ההלכתית], מתוך אתר [[ישיבת עוד יוסף חי]]
* הרב [[אליעזר מלמד]], [http://revivim.yhb.org.il/2014/11/20/
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/1820 שיעור על עליה להר הבית בזמן הזה],[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/308923 מאמר בנושא] ו [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=803 תשובה כתובה בנושא], הרב [[דב ליאור]]
* [http://www.rabbibrand.022.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=23254 עלייה להר הבית בזמננו] באתר מאמרי וכתבי הרב יצחק ברנד
שורה 356:
* הרב [[ישראל רוזן]], [http://www.zomet.org.il/?ArticleID=393&CategoryID=281 עליה להר הבית בימינו - משמעות רוחנית, חברתית ופוליטית], באתר [[מכון צומת]]
* [https://www.youtube.com/watch?v=YB5BxmCoEOg למה ולהיכן מותרת העלייה להר הבית כיום], ביוטיוב וב [http://yhb.org.il/?p=7068 אתר ישיבת הר ברכה]
* הרב הלל בן שלמה, [http://toratemple.co.il/
===מתנגדים לכניסה להר===
|