שמש בגבעון דום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←פרשנות: תמנת חרס ותמונת שמש על קברו של יהושע |
||
שורה 26:
ב[[פרקי דרבי אליעזר|פרקי דר' אלעזר]], פרק נ"ב, מובא שהשמש וכן שאר הכוכבים עמדו 36 שעות כדי למנוע את חילול ה[[שבת]] מהלוחמים, וייתכן שדעתו כדעת ר' שמואל (בגרסה הראשונה).
על פי מדרש [[בראשית רבתי]] (כה, יא) ופירוש [[רש"י]] ליהושע,{{הערה|[[S:רש"י על יהושע כד|רש"י על יהושע כד]], פסוק ל.}} מקום קבורתו של יהושע, [[תמנת חרס]],{{הערה|{{תנך|שופטים|ב|ט}}.}} נקרא כך משום שעל קברו הועמדה תמונת שמש ("חרס" הוא שמש).{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], [[אביגדור שנאן]], '''לא כך כתוב בתנ"ך''', עמ' 61–62.}}
===בספרות הראשונים===
שורה 39 ⟵ 41:
נחלקו הדעות בהבנת דעת ה[[רמב"ם]], שהתקשה אף הוא בהבנת הנס. לשון הרמב"ם:{{הערה|[[מורה נבוכים]], חלק שני, פרק לה, תרגום אבן תיבון.}}{{ציטוט|תוכן="ולא יטעך מה שבא מעמידת אור השמש ליהושע השעות ההם...ואמנם אמרתי לך השעות...כאלו אמר שהיום ההוא היה אצלם בגבעון כגדול שבימי הקיץ שם"}}
היו שטענו כי דעת הרמב"ם כדעת הרלב"ג{{הערה|ראו פירוש [[האפודי]] על מורה נבוכים, שם. וכן באברבנאל, מפעלות אלהים, מאמר י, תחילת פרק ט.}}. אחרים הוכיחו ממילותיו "עמידת אור השמש" כי לדעתו היה נס מקומי בשדה הקרב כאשר "האיר להם גשם מאיר שעות ידועות"{{הערה|פירוש [[משה הנרבוני|הנרבוני]] על הרמב"ם, שם, מהדורת גולדנטאל, עמוד מב, ב.}} – כלומר, אמנם השמש לא נעצרה, אך הנס לא היה רק פסיכולוגי, אלא אור אחר האיר להם בציווי יהושע{{הערה|אברבנאל על מורה נבוכים,שם.}}. לעומתם [[יצחק עראמה|רבי יצחק עראמה]]{{הערה|"עקידת יצחק", שער 13, מהדורת פרעססבורג, עמוד צז, ב.}} דוחה פירושים אלו ברמב"ם, ולשיטתו הרמב"ם התכוון לעמידת השמש כפשוטה, אך צמצם את זמן עמידתה כך שהנס האריך את היום "כגדול שבימי ה[[קיץ]]"{{הערה|וכן ב[[אשר קרשקש|קרשקש]] על מורה נבוכים, שם.}}{{הערה|הוכחה לדבריו ניתן להביא מדברי הרמב"ם בפירוש המשנה (אבות, ה, ו): "ויום רביעי כשנברא השמש הושם בטבעו שיעמוד זמן פלוני בדבר יהושע אליו".}}.
== ראו גם ==
| |||