ברנרדינו דה סאגון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ השם לא נכתב בצורה אחידה לאורך הערך - איחדתי את הכתיבה לאחת - סאגון (במקום סהגון שהופיע גם הוא), הגהה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Sahagun.jpg|ממוזער|250px|ברנרדינו דה סאגון]]
'''ברנרדינו דה סאגון''' (Bernardino de Sahagún{{כ}}; [[1499]] - [[5 בפברואר]]{{הערה|1=במקומות מסוימים מצוין תאריך פטירתו כ-[[23 באוקטובר]], אולם נראה כי [[5 בפברואר]] הוא התאריך המדויק, שכן הוא מופיע במספר כתבים בני זמנו ב[[נאהואטל]]. }}, [[1590]]) היה [[מיסיון|מיסיונר]] [[פרנציסקנים|פרנציסקני]] שעבד בקרב בני ה[[נאהוה]] ב[[מלכות המשנה של ספרד החדשה]]. פרסומו בא לו כתוצאה מ[[עריכה|עריכתו]] וניצוחו על כתיבת הספר "היסטוריה כללית של הדברים בספרד החדשה" (Historia general de las cosas de Nueva España), שאחד מעותקיו ידוע בשם [[הקודקס הפלורנטיני]].
 
==קורות חייו==
סאגון נולד בשנת [[1499]] בעיירה סאגון (Sahagún) שב[[ממלכת לאון]] (León) בשם ברנרדינו דה ריבירה (de Ribeira), והחליף את שמו בשם עיר מגוריו. בן זמנו האח [[חואן דה טורקמדה]] (Torquemada) העיד כי היה יפה תואר.
 
בשנת [[1520]] החל דה סאגון את לימודיו ב[[היסטוריה]], [[פילוסופיה]], [[תאולוגיה]] ו[[לטינית]] ב[[אוניברסיטת סלמנקה]], ולאחר כחמש שנים נדר את נדריו והצטרף למסדר ה[[פרנציסקנים|פרנציסקני]]. בסביבות שנת [[1527]] הוסמך כ[[כומר]], ושנתיים לאחר מכן, בשנת [[1529]], הפליג כ[[מיסיון|מיסיונר]] ל[[מלכות המשנה של ספרד החדשה|ספרד החדשה]] שזה עתה [[הכיבוש הספרדי של האימפריה האצטקית|נכבשה]] יחד עם 20 [[נזיר]]ים פרנציסקניים אחרים, תחת הנהגת האח אנטוניו דה סיאודד רודריגו (Antonio de Ciudad Rodrigo).
 
את שנותיו הראשונות העביר ב[[מנזר]] טלאמנאלקו (Tlamanalco), ומאוחר יותר, בשנת [[1535]] הפך למשגיח, וכנראה המייסד, של מנזר שוצ'ימילקו (Xochimilco). החל משנת [[1536]] לימד דה סאגון [[לטינית]] ב[[קולחיו דה סנטה קרוס דה טלאטלולקו]] (Colegio de Santa Cruz de Tlatelolco) והמשיך ללמד בו, עם הפסקות קצרות מדי פעם, עד לאחרית חייו. קולחיו דה סנטה קרוס נוסד באותה שנה בצו מלכותי במטרה לספק השכלה [[אקדמיה|אקדמית]] והנחיה [[דת]]ית לצעירים בני הנאווה, ובעיקר לבני האצילים (pipiltin). במהלך שנות לימודיו בקולחיו העמיד דה סאגון תלמידים רבים, אשר מאוחר יותר סייעו לו במחקריו על שפת הנאווה ותרבותם. אחדים מהשמות של תלמידיו ידועים: אנטוניו ולריאנו (