ריטה לוי-מונטלצ'יני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאזור כפרי
שורה 21:
בשנת [[1930]] החלה ללמוד בבית הספר לרפואה של [[אוניברסיטת טורינו]] וסיימה את לימודיה בהצטיינות יתרה בשנת [[1936]]. החלה [[התמחות (רפואה)|התמחות]] ב[[פסיכיאטריה]] ו[[נוירולוגיה]], אולם [[חוקי הגזע באיטליה|חוקי הגזע האיטלקיים]] שהתקבלו בשנת [[1938]] קטעו את עבודתה המקצועית כרופאה והובילו אותה לחיי מחקר. היא עברה לתקופת מה ל[[בריסל]] כדי להמשיך שם את הכשרתה המחקרית, אולם אחרי פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עקב הפלישה הגרמנית ל[[בלגיה]] באביב [[1940]], נאלצה לשוב לאיטליה. היא המשיכה לערוך ניסויים מעבדתיים בבית משפחתה בטורינו. היא חקרה את גדילת תאי ה[[עצב]] בעוברי [[תרנגולת|תרנגולות]], הקימה מעבדה [[גנטיקה|גנטית]] בחדר השינה, לשם קיבלה גם את פרופ' [[ג'וזפה לוי]], שהיה מורה שלה בעברה, והניחה בכך את אבני היסוד למחקריה העתידיים.
 
בשנת [[1943]] נמלטה משפחתה דרומה, תחילה לאזורל[[אזור כפרי]] ואחר כך לעיר [[פירנצה]], ואף שם היא החלה בעבודה מעבדתית בבית. בפירנצה הכבושה חייתה לוי-מונטלצ'יני במחתרת, תחת השם הבדוי ריטה לופאני, והצליחה להתחמק מגירוש בידי הגרמנים. היא יצרה קשר עם חברי הארגון הפרטיזני "מפלגת הפעולה", וסייעה לחברי הארגון בזיוף תעודות ובהשגת מסמכים למי שהיה זקוק להם. עם שחרור איטליה עבדה בפעם האחרונה כרופאה מטפלת בשירות מפקדת [[בנות הברית|הכוחות הבריטים-אמריקאים]] בפירנצה. בשנת [[1945]] שבה משפחתה לטורינו.
 
בסתיו [[1947]] הוזמנה להצטרף למעבדתו של פרופ' ויקטור המבורגר, אפידמיולוג יהודי-גרמני שעזב את גרמניה ב-[[1935]] והקים מעבדה ב[[אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס]]. אף שתכננה להישאר ב[[ארצות הברית]] שנה אחת בלבד, היא נשארה שם עד תחילת שנות ה-60. באותה תקופה עשתה את עבודת המחקר החשובה ביותר שלה, על גורם הגדילה העצבי. בשנת [[1958]] קיבלה דרגת [[פרופסור מן המניין]] באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ובשנת [[1962]] יסדה מעבדת מחקר ב[[רומא]], כשהיא מחלקת את זמנה בין [[איטליה]] לבין [[סנט לואיס]].