ויקיפדיה

נחלת בנימין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
מ קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים
שורה 6:
| סיומת אנגלית = st.
| תמונה = [[קובץ:מדרחוב נחלת בנימין.jpg|250px]]
| כיתוב = בית הכדים בתכנון אדריכל [[זאב רכטר]], 1924
| מדינה = [[ישראל]]
| עיר = [[תל אביב]]
| רובע = 5
| שכונה = נחלת בנימין
| על שם = [[שבט בנימין]]
| שנת הקמה = [[1909]]
| מפה = {{מפה דינמית|זום=14|יישור=center}}
| קואורדינטות =
| מפה ={{מיקום מפורט בישראל|כיוון כתב=ימינה}}
}}
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - British armoured vehicles patrolling.jpg|ממוזער|350px|נחלת בנימין ב-1947]]
שורה 20 ⟵ 17:
[[קובץ:Artlv08004666.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט ובו שמו של הרחוב]]
[[קובץ:"בית ברחוב נחלת בנימין".jpg|ממוזער|שמאל|250px|"בית בכיכר הרמב"ם במרכזו של המדרחוב".]]
'''נחלת בנימין''' הוא שמו של [[רחוב]] ב[[תל אביב]] וכן שמה של שכונה היסטורית שהוקמה לאורכו. הרחוב ידוע כיום בעיקר בזכות ה[[מדרחוב]] הנמצא בחלקו הצפוני בושבו פועל [[יריד אמנים]] ו[[אומן|אומנים]]. כמו כן הוא ידוע בזכות חנויות הבדים הרבות הנמצאות לכל אורכו.
 
==היסטוריה==
אגודת נחלת בנימין, של בעלי מלאכה מיפו שבקשושביקשו להקים שכונה חדשה, קמה במקביל לאגודת [[אחוזת בית]] ובקשהוביקשה לרכוש חלק מהקרקע שנרכשה על ידי אגודת אחוזת בית. אולם בעוד אגודת אחוזת בית שחבריה היו אמידים יותר הצליחה להשיג הלוואה מ[[הקרן הקיימת]], נחלת בנימין לא הצליחה להשיג עזרה לא מ[[יק"א]]{{הערה|{{הצבי||מיפו|1909/06/27|00201}}}} ולא מהקרן הקיימת{{הערה|{{הפועל הצעיר||מאורעות ומעשים יפו|1910/02/11|01501}}}} ולכן רכישת הקרקע נדחתה. לבסוף, ביולי 1910, בעזרת [[בנק אפ"ק]], נרכשה הקרקע בשטח של 25,000 אמות בעזרת [[בנק אפ"ק]]{{הערה|{{העולם||בארץ ישראל|1910/07/21|01401}}}}. אולם חברי האגודה התקשו למצוא מימון לקניית המגרשים{{הערה|{{הצפירה||תל אביב|1910/12/12|00103}}}}. ביוני 1911 הוגרלו מגרשים ל-35 חברים, כל מגרש 800 אמה. נקבע ש-20 בתים ייבנו באותה שנה ועוד 15 בתים ייבנו בשנה שלאחר מכן{{הערה|{{החרות ירושלים||יפו|1911/06/21|00302}}}}. בוני הבתים קבלו הלוואות מ[[הקרןמהקרן הקיימת]] ונגשו לבניית הבתים{{הערה|{{הפועל הצעיר||מאורעות ומעשים|1911/08/10|01602}}}}. בנובמבר 1911 יצא ועד נחלת בנימין במכרז לריצוף הרחובות{{הערה|{{החרות ירושלים||מודעה|1911/11/24|00100}}}}. בינואר 1912 נמסר בעיתון: "רוב הבתים בנויים ותושביהם בקרבם... מ-35 החלקים שנמכרו, נבנו כבר 21, והשאר יגמרו עוד בשנה זו." המגרשים בשכונה היו קטנים מאלו בתל אביב והבתים צנועים יותר. לשכונה הוקם ועד שטיפול באספקת מים, שמירה וכביש{{הערה|{{האחדות||מכתב מיפו|1912/01/26|01300}}}}.
 
השכונה כללה רחוב אחד, המקביל ל[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]], רחובה הראשי של אחוזת בית וכמו כן את רחוב קלישר בושבו בנה אשר פולישוק, ממיסדיממייסדי השכונה ומיוזמי איחודה עם שכונת תל אביב את ביתו. עם תחילת בניית השכונה קיבלה נחלת בנימין מים מתל אביב{{הערה|{{החרות ירושלים|מאיר דיזנגוף|למען האמת|1911/09/15|00404}}}}. כן הוסכם שנחלת בנימין תחבר את רחובותיה לתל אביב ותשתתף בעלות אחזקת התשתיות העירוניות. כעבור שנה, סופחה כחלק אינטרגלי מן העיר תל אביב ההולכת וצומחת.
 
בראשיתו היה הרחוב הארוך ביותר בתל אביב ונמשך מ[[שדרות רוטשילד]] בדרום עד לרחוב [[ישראל גרוזנברג|גרוזנברג]] בצפון. כיום מגיע הרחוב עד [[כיכר מגן דוד]] בצפון ועד שכונת [[פלורנטין]] ו[[דרך סלמה]] בדרום. בשנת [[1921]] הוקם [[מלון ספקטור]] שהיה המלון הראשון בתל אביב. ברחוב הוקמה בשנת [[1922]] הגינה הציבורית הראשונה בתל אביב, גינת גרוזנברג, אשר נהרסה בשנות השישים (במקומה נבנה חניון בן מספר קומות).
שורה 33 ⟵ 30:
במשך שנים רבות היה הרחוב ידוע בשל חנויות הטקסטיל הרבות שבו, שמעטות מהן עדיין פועלות כיום. באזור הקרוב לרחוב היו ממוקמים סטודיואים רבים ל[[עיצוב אופנה]] שהיו נהנים מקרבתם למבחר חנויות הבדים הגדול, אך מכיוון שהתמעטו חנויות הטקסטיל על חשבון בתי הקפה, מסעדות ומקומות בילוי נוספים כך גם חנויות האופנה הבגדים והסטודיואים הלכו ונתמעטו. לאורך הרחוב בניינים רבים ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון אקלקטי]], ועל כמה מהם עדיין נראים עיטורי אריחים בסגנון [[אר נובו]].
 
ב-[[1985]] התקבלה ההצעה להפוך חלק מהרחוב למדרחוב ונתקבל תכנונו של האדריכל [[סעדיה מנדל]] לפרויקט{{הערה|1=שולה ויידריך, [http://www.ahuzatbait.org.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9Dאתרים-%D7%91%D7%AA%D7%9Cבתל-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91אביב/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AAהקמת-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AAנחלת-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9Fבנימין/ הקמת נחלת בנימין], באתר "משפחות מייסדי תל אביב", 5 בינואר 2014}}. ב-[[18 במרץ]] [[1986]] נסגר חלק מן הרחוב והוא נפתח מחדש כמדרחוב בחלקו הצפוני של הרחוב (מרחוב גרוזנברג ל[[כיכר מגן דוד]]).
 
=== כיכר הרמב"ם ===
שורה 62 ⟵ 59:
* [http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/4A2D1FF7-971C-4357-8ADA-A26D03AE229D,frameless.htm?NRMODE=Published רחוב נחלת בנימין], באתר האינטרנט של עיריית תל אביב
* [https://nachalatbinyamin-tlv.com/ האתר הרשמי של יריד האומנים במדרחוב נחלת בנימין]
* ‫{{גלובס|שרון קדמי|מדרחוב נחלת בנימין: אופי המלחמה|635458|17 בנובמבר 2002}}
* ‫{{הארץ|צחר רותם|הקלות הבלתי נסבלת של 160 מיליון שקל|1.1002833|28 בספטמבר 2004}}
*[[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2018/06/23/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91סיבוב-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AAבבית-%D7%94%D7%9B%D7%93%D7%99%D7%9Dהכדים-%D7%91%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9Fבתכנון-%D7%96%D7%90%D7%91זאב-%D7%A8%D7%9B%D7%98%D7%A8רכטר/ סיבוב בבית הכדים], באתר 'חלון אחורי', 23 ביוני 2018
 
== הערות שוליים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נחלת_בנימין"