האישה הכושית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) משה נשא את צפורה שנים רבות קודם לכן |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←זהותה של האישה הכושית: מסורת עתיקה שהיתה קיימת בקרב עם ישראל הקדום |
||
שורה 16:
לפי ה[[רשב"ם]], האישה הכושית אינה ציפורה, אלא מלכה מארץ כוש (כפי שסיפר כבר יוסף בן מתתיהו): {{ציטוטון|כי אשה כושית לקח - כדכת' בדברי הימים דמשה רבנו שמלך בארץ כוש ארבעים שנה ולקח מלכה אחת ולא שכב עמה כמו שכתוב שם, והם לא ידעו כשדיברו בו שלא נזקק לה. זהו עיקר פשוטו. שאם בשביל צפורה דיברו, מה צורך לפרש כי אשה כושית לקח? וכי [עד] עתה לא ידענו כי ציפורה מדיינית היא? ועוד תשובה כי לא הייתה כושית כי כוש מבני חם הוא, ומדיין מבני קטורה אשר ילדה לאברהם}}.
זיהוי האשה הכושית עם צפורה מקובל על גם על מספר חוקרים בני זמננו, אולם לא ניתן הסבר על מה זעמה מרים, שהרי משה נשא את צפורה שנים רבות קודם לכן, בהיותו צעיר. חוקרים אחרים סבורים כי מדובר באשה לא מוכרת שנישאה למשה בזמן הנדודים של בני ישראל במדבר או באשה שהיתה בין הערב-רב שיצאו עם ישראל ממצרים.{{הערה|
ב[[ביקורת המקרא|פרשנות הביקורתית]] הוצעו פתרונות שונים לזהותה של האישה הכושית. בעוד שהדעה הקלאסית הייתה שחלקו השני של פסוק א' מהווה תוספת מאוחרת{{הערה|ראו ולהאוזן, חיבור, עמ' 99 הע' 1. המקור ב[https://archive.org/stream/diecompositionde1484well#page/98/mode/2up קישור זה]}}, יש המפרשים שהאישה הכושית היא אישה נוספת שנשא משה בעת שציפורה שהתה עם אביה יתרו וקודם לחזרתה למשה המתוארת בשמות פרק י"ח.{{הערה|{{תנך|שמות|יח|א|ה}}.}}{{הערה|ראו לוין, במדבר עמ' 328.{{ש}} Levine, Baruch A. ''Numbers 1–20: A New Translation with Introduction and Commentary''. Vol. 4. Anchor Yale Bible. New Haven; London: Yale University Press, 2008.}}
===מסורות חוץ-מקראיות===
במסורות יהודיות חוץ מקראיות מופיע סיפור מפורט יותר. [[ארתפנוס]], היסטוריון יהודי, מספר שחנפרע קינא במשה על הצלחותיו ואהבת העם המצרי אליו, לכן שלח אותו כנגד צבא [[ממלכת כוש]] עם צבא לא מיומן של איכרים במטרה שיהרג. משה בניגוד לצפיות ניצח את הכושים, זכה באהדתם, בנה להם עיר ולימד אותם את מנהג [[ברית מילה|ברית המילה]].{{הערה|[http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm Eusebius, '''Præparatio Evangelica''', Book IX], Chapters XVIII, XXIII, XXVII (וגם [http://www.ccel.org/ccel/schaff/anf02.vi.iv.i.xxiii.html Clement of Alexandria, '''Stromata''', Book I, Chapter XXIII], 154)}} זוהי העדות הבתר-מקראית הקדומה ביותר הקושרת בין משה ובין כוש.{{הערה|שם=לא כך 160|יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, '''לא כך כתוב בתנ"ך''', פרק יט: מה אירע למשה בין בריחתו ממצרים לישיבתו במדין?, עמ' 160.}} בספר [[קדמוניות היהודים]] מוסיף [[יוסף בן מתתיהו]] ומספר שבזמן מצור משה על [[שבא]], עיר המלוכה של כוש, ראתה אותו בת המלך הכושי תרביס והתאהבה בו בשל גבורתו וחוכמת תכסיסיו. היא כרתה איתו ברית נישואין כתנאי להסגרת העיר בידיו. משה עמד בחוזה ולקח אותה איתו חזרה למצרים.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר שני, פרק י, פסקה ב, סעיפים 248–253.}} אזכור לסיפור זה ניתן גם ב[[תרגום המיוחס ליונתן]].{{הערה|שם=לא כך 160}} לדעת [[יאיר זקוביץ]] ו[[אביגדור שנאן]], דבריהם של ארתפנוס ויוספוס משקפים מסורת עתיקה שהיתה קיימת בקרב עם ישראל הקדום. מסורת זו לא נכנסה לסיפור חייו של משה הצעיר, אולם היא נרמזת בסיפור צרעת מרים. לדעתם, התורה דחתה את המסורת הזו, משום "שהיא מציגה את משה הצעיר כמשתף פעולה עם המצרים" וכנושא אשה מצאצאי [[חם בן נח]] המקולל, אלא שהמסורת המשיכה את חייה בעל-פה וחזרה בספרות הבתר-מקראית.{{הערה|יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, '''לא כך כתוב בתנ"ך''', פרק יט: מה אירע למשה בין בריחתו ממצרים לישיבתו במדין?, עמ' 163.}}
==קישורים חיצוניים==
| |||