הבדלים בין גרסאות בדף "ל'ואלין אפ גריפיד'"

מ
הגהה
מ (החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג))
מ (הגהה)
|יורש העצר=גוונליאן פרץ' ל'ואלין}}
 
'''ל'ואלין אפ גריפיד'''' (ב[[וולשית]]: '''Llywelyn ap Gruffydd'''; בערך [[1223]] - [[11 בדצמבר]] [[1282]]) הידוע גם בכינוי '''ל'ואלין האחרון''' או '''ל'ואלין השני''' היה הנסיך הוולשי החוקי האחרון שמלך על [[נסיכות ויילס]] העצמאית משנת [[1258]] עד למותו בקרב מול האנגלים ב-[[1282]]. לאחר מותו, אחיו [[דוויד' אפ גריפיד']] ירש את [[נסיכות ויילס]]{{הערה|שם=דוויד'}} תוך כדי לחימה באנגליה עד שנהרגשנלכד בקרבוהוצא להורג באוקטובר [[1283]] מה שהביא לביטול הנסיכות על ידי [[אדוארד הראשון, מלך אנגליה]] באופן רשמי.
 
==שלטונו של ל'ואלין אפ גריפיד'==
ל'ואלין היה בנו השני של גריפיד' אפ ל'ואלין פוור, שהיה בנו הבכור של [[ל'ואלין הגדול]] - נסיך ויילס הראשון. דודו דוויד' אפ ל'ואלין כלא את אביו באנגליה וירש את כס הנסיכות, לאחר שאביו נהרג בשנת [[1244]] מנפילה בעת שניסה לברוח מ[[מגדל לונדון]], ל'ואלין אפ גריפיד' ואחיו הבכור נותרו הבאים בתור הירושה על ממלכת גוויניד' לבית אברפראו ונסיכות ויילס (זאת מאחר שדודם דוויד' לא הביא ילדים לעולם). חמש שנים לאחר מותו של ל'ואלין הגדול ועלייתו לשלטון של דוויד' אפ ל'ואלין, פרצה בשנת [[1245]] מלחמה בין [[הנרי השלישי, מלך אנגליה]] לדוויד', ב-[[1247]] הוסג הסכם שחילק את ממלכת גוויניד' כך שהשטחים מזרח לנהר [[קונווי (נהר)|קונווי]] הועברו לשליטה אנגלית (כיום שטחי מחוז [[דנבישייר]], [[קונווי (מחוז)|קונווי]], [[רקסהאם (מחוז)|רקסהאם]] ו[[פלינטשייר]] בצפון-מזרח ויילס).
 
ב-[[1272]] עלה לכס בשלטון האנגלי [[אדוארד הראשון, מלך אנגליה|אדוארד הראשון]], סירובו של ל'ואלין לשלם מיסים לאנגליה בשילוב עם קשריו הפוליטיים למשפחת [[סימון החמישי דה מונפור|דה מונפור]] הובילו את המלך אדוארד להגדיר אותו כמורד ב-1276, שנה לאחר מכן גויס צבא אנגלי גדול שיצא לכיוון ויילס. הצבא האנגלי כבש את האי [[אנגלסי]] ונערך על הגבול לאורך נהר קונווי,. כדי למנוע את הכיבוש האנגלי המלא של ויילס חתם ל'ואלין על הסכם אברקונווי אשר היווה את התחלת הסוף של [[נסיכות ויילס]] העצמאית ולמעשה הגדיר את סופה עם מותו של ל'ואלין. המלך האנגלי איפשר לל'ואלין להתחתן עם אהובתו סימון דה מונפור רק לאחר שקיבל את התנאים האנגליים, בהם הכרה במלך אנגליה וצמצום משמעותי לאדמות משפחתו בויילס - הם נישאו ב-1276 בקתדרלת [[ווסטר (אנגליה)|ווסטר]].
 
בשנת [[1282]] התעוררו מחדש רוחות המרד כנגד האנגלים, אצילים ולשים רבים שתמכו במלך אנגליה עברו לתמוך בכס הוולשי ושוב יצא המלך אדוארד עם צבאו להילחם במורדים בדומה למהלכי המרד של 1277. ל'ואלין ככל הנראה לא היה מעורב באופן ישיר בתכנון המרד, אך לקח חלק בהנהגת הצבא הוולשי שלחם כנגד האנגלים. ביוני 1282 פקדה את ל'ואלין טרגדיה אישית כאשר אשתו סימון נפטרה, מעט לאחר הולדת ביתם היחידה גוונל'יאן.
 
בשלבי הלחימה הראשונים היו לוולשים מספר הצלחות בבלימת האנגלים באנגלסי וצפון-מזרח ויילס, המלךוהמלך אדוארד אף הציע לל'ואלין להגיע להסכם בו הוא מעביריעביר את ויילס לשלטון האנגלי ובתמורה יקבל ל'ואלין תארים ואדמות באנגליה - ל'ואלין לא הסכים לכך. לקראת סוף 1282 ל'אולין השאיר את אחיו להגן על גבולות [[ממלכת גוויניד'|גוויניד']] בצפון, בעוד הוא לקח מחצית מהצבא לדרום ויילס היכן שהתבססו אצילים אנגלים ב[[המארשים הוולשים|מארשים הוולשים]]. ב-11 בדצמבר, במהלך הקרב על גשר אורווין (במרכז מחוז [[פוויס]] של ימינו) התפצל ל'ואלין מצבאו ונהרג בידי חיילים אנגלים במארב. לאחר מותו ראשו נשלח למלך אדוארד שישב עם צבאו ב[[אנגלסי]] ומשם נשלח ל[[מגדל לונדון]] שם הוצב על קצה חנית, ישנן עדויות לכך ש-15 שנים לאחר מותו ראשו של ל'ואלין נשאר מוצג בחומות המגדל.
 
מספר חודשים לאחר מותו של ל'ואלין, עם מורל ולשי נמוך, ביוני 1283 נתפס דוויד' שהמשיך לטעון לכתר הוולשי לאחר מות אחיו. דוויד' נשפט באנגליה והוצא להורג ב[[תלייה, גרירה וביתור]] מה שהשלים את כיבושו של אדוארד, אשר ביטל את ממלכת גוויניד' ההיסטורית ונסיכות ויילס סופחה באופן רשמי לאנגליה. גוונל'יאן, ביתו היחידה של ל'ואלין, נמצאה על ידי האנגלים והועברה למנזר, שם חיה כנזירה עד שנפטרה ב-1337 כנראה מבלי לדעת מעולם שהייתה יורשת לנסיכות ויילס.
 
==ראו גם==