אל תגע בי (ספר) – הבדלי גרסאות

'''אל תגע בי''' (ב[[לטינית]]: '''Noli Me Tángere''')<ref>{{הערה|"Noli Me Tángere". Jose Rizal University. Retrieved 2008-10-22.</ref>}} הוא [[רומן]] שנכתב על ידי [[חוסה ריזאל]], אחד הגיבורים הלאומיים של ה[[הפיליפינים|פיליפינים]], במהלך השלטון הקולוניאלי של [[ספרד]]. הספר מתאר את יחסי אנשי הדת ה[[נצרות קתולית|קתולית]] והממשלה הקולוניאלית השלטת עם התושבים המקומיים.

במקור נכתב הספר בספרדית, אבל נפוץ יותר בפילפינים בשפה ה[[אנגלית]] ושפת ה[[טאגאלוג]]. יחד עם ספר ההמשך שלו, El Filibusterismo {{אנ|El filibusterismo}} הקריאה של ״אל תגע בי״, היא חובה לתלמידי התיכון ברחבי הפיליפינים. שני הרומנים נחשבים כ[[שירה אפית|אפוס]] הלאומי של הפיליפינים ומעובדים ומבוצעים באופרות ובמחזות ברחבי הארץ.<ref>{{הערה|"The Social Cancer: A Complete English Version of Noli Me Tangere by José Rizal - Free Ebook". Gutenberg.org. 2004-10-01. Retrieved 2016-12-02.</ref>}}

שם הספר בלטינית Noli לי tangere (אל תגעי בי) לקוח על פי יוחנן 20:17, מדברים שנאמרו על ידי ישו למרים מגדלנה כאשר היא זיהתה אותו לאחר תחייתו. <ref>{{הערה|See G. Schiller, "Ikonographie der christlichen Kunst", vol. 3, Auferstehung und Erhöhung Christi, Gütersloh, 2 1986</ref>}}

ריזאל סיים את הרומן בדצמבר [[1886]]. על פי אחד הביוגרפים שלו, חשש ריזל שהרומן לא יודפס, כי הוא נאבק עם אילוצים כלכליים באותה תקופה וחשב שיהיה קשה להדפיס אותו. הסיוע הכספי הגיע מחבר בשם מאקסימו ויולה. הדבר איפשר לו להדפיס את הספר ב[[ברלין]]. בתחילה ריזאל היסס, אבל ויולה התעקש ומימן לו הדפסת 2,000 עותקים. ההדפסה הסתיימה תוך חמישה חודשים. ויולה הגיע לברלין בדצמבר 1886, וב־[[21 במרץ|21 במארס]] [[1887]] שלח ריזאל עותק של הרומן לחברו הגרמני [[בלומטריט]]. <ref>{{הערה|Ubalde, Mark J. (2007-08-22). "Rizal's Noli hits major Aussie book shelves". GMA News. Retrieved 2008-10-22.</ref>}}

ריזאל הוגלה לדפיטן ב[[מינדנאו|מינדנאו]], ואחר כך נעצר על "הסתה למרד" בהתבסס בעיקר על כתביו. ריזאל [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] על ידי כיתת יורים במנילה ב -[[30 בדצמבר]] [[1896]] בגיל שלושים וחמש, בפארק הנושא את שמו. <ref>{{הערה|Jose, Ricardo (1998). ''KASAYSAYAN The Story of The Filipino People (Reform and Revolution)''. Philippines: Asia Publishing Company Limited. p. 83. ISBN </ref>}}<br />

הספר השפיע בעקיפין על המהפכה הפליפינית שהובילה לעצמאות. אף על פי שריזאל עצמו דגל בייצוג ישיר של הפיליפינים בממשלת ספרד ולא במלחמה לעצמאות מדינית. בשנת [[1956]], הקונגרס העביר את חוק הרפובליקה 1425, הידוע יותר בשם ״חוק ריזאל״, שקבע כי בכל רמות בתי הספר בפיליפינים חובה ללמד את הרומן כחלק מתוכנית הלימודים. הרומן ״אל תיגע בי״ נלמד בבית הספר התיכון בשנה ג, וספר ההמשך שלו Filibusterismo נלמד בבית הספר התיכון בשנה הרביעית. הרומנים משולבים במחקרים ובסקירות של הספרות הפיליפינית.<ref>{{הערה|Republic Act 1425: An Act to Include in the Curricula of All Public and Private Schools, Colleges and Universities Course on the Life, Works, and Writings of Jose Rizal, Particularly His Novels Noli Me Tangere and El Filibusterismo, Authorizing the Printing and Distribution Thereof, and for Other Purposes.</ref>}}