מנחם מנדל ברייאר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: מאוד חשוב
שורה 5:
דמותו הייתה רבגונית ויוצאת דופן במגזר ה[[חסידות|חסידי]]. מחד היה [[ד"ר]] ל[[פסיכולוגיה]] ושימש כ[[מרצה]] ל[[היסטוריה יהודית]] ו[[חינוך]] ב[[ישיבה יוניברסיטי]] ב[[ניו יורק]], ומאידך החשיב את עצמו כחסיד בויאן לכל דבר. בעוד חותנו בחיים היה בקשר הדוק איתו, ביטל את כל ישותו כלפיו, ורשם לעצמו רבים מדברי תורתו של חותנו. כשבנו הוכתר לאדמו"ר נהג להגיע לעיתים ל[[טיש]] של בנו שנהג בו כבוד רב והושיבו לצידו בראש השולחן.
 
היה אחראי על סניף התנועה הציונית בצעירותו. בניו יורק ניהל קהילה של אנשים המשתייכים ל[[אורתודוקסיה מודרנית|אורתודוקסיה המודרנית]].{{דרוש מקורהערה|שם=הארץ}}
 
אשתו הייתה בת האדמו"ר מבויאן רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]], וכשנפטר האדמו"ר בשנת [[ה'תשל"א]]-[[1971]] ובניו לא ראו את עצמם כמתאימים למלא את מקומו, המתינו עד שנכדו הבכור, נחום דב, שהיה אז כבן 12 שנים בלבד, יגדל ויהיה ראוי למינויו כאדמו"ר. את רבי מנחם מנדל לא הכתירו כאדמו"ר, ד"ר [[יעקב מזור]] מספר כי הוא לא רצה לקבל עליו את המינוי{{הערה|שם=הארץ|{{הארץ|יאיר אטינגר|דוקטור בראייר והאדמו"ר מבויאן|1.1384019|5 בפברואר 2007}}}}.
 
ארבע עשרה שנים אחרי פטירתו של רבי מרדכי שלמה, התמנה בנו של הרב ברייאר רבי נחום דב, שנישא ועלה לירושלים לממשיך השושלת ואדמו"רות בויאן. אביו ואמו נשארו בניו יורק. בנו הצעיר של הרב ברייאר
אברהם ישראל נשאר עם הוריו, ולאחר נישואיו עבר להתגורר בלוס אנג'לס, מנהל אורח חיים אורתודקסי מודרני{{דרוש מקור}} ועובד ב[[נאס"א]].{{הערה|שם=הארץ}}
 
על שמו ישיבה לצעירים של [[חסידות בויאן]] ב[[ביתר עילית]].