תנועת המוסר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למצוות שבין אדם לחברו
שורה 28:
מחולל התנועה היה תלמידו של רבי יוסף זונדל, רבי [[ישראל מסלנט]]. הוא קיבץ סביבו ב[[קובנה]] קומץ תלמידים והדריכם בעבודת המוסר, והם שהקימו את הדור הבא של ישיבות המוסר ברחבי מזרח אירופה.
 
כמו אנשי מוסר שקדמו לו, האמין גם הרב ישראל בלימוד ספרי מוסר מסוגים שונים. אולם הוא טען שלא די בכך כדי להניע את האדם לקיים את כל המצוות כראוי, כולל מצוות שישנה נטייה לזלזל בהן, כמו [[מצווה#בין אדם למקום ובין אדם לחברו|מצוות שבין אדם לחברו]]. לכן הוא טען שעל האדם לחדור אל מעבר לצד השכלי, אל תוך "הכוחות הכהים" שבנפשו (מושג שנלקח ככל הנראה מכתבי [[עמנואל קאנט]]{{הערה|עמנואל אטקס, ר' ישראל סלנטר, ירושלים תשמ"ד, עמ' 327}}). הדרך לכך היא "לימוד מוסר בהתפעלות", תוך חזרה על משפטי מפתח ובניגון מתאים, עד שיחדרו הדברים לתוך טבעו של האדם. פרקטיקה נוספת שפיתח הרב ישראל היא הקמת "בתי מוסר" המיועדים למטרה זו של לימוד מוסר בהתפעלות.
 
===הדור השני והלאה===