איסר לובוצקי – הבדלי גרסאות

בשנת [[1941]] פלשה גרמניה ב[[מבצע ברברוסה]] ל[[ברית המועצות]] ותוך ימים ספורים כבשה את וילנה. בעיר הוקם ה[[גטו]]. יהודים נתפסו לעבודות כפייה ונלקחו באקציות מהגטו להשמדה ב[[פונאר]]. איסר ואחיו יצחק נמלטו מהגטו לפני אחת האקציות ושבו אליו כעבור זמן. לובוצקי הצטרף ל[[ארגון הפרטיזנים המאוחד]] (פפא"ו ; FPO), המחתרת החשאית שקמה בגטו ופעלה נגד הגרמנים. בתמיכת מפקדיו במחתרת גויס לתפקיד במשטרה הפלילית של הגטו על מנת לאסוף מודיעין. הוא נאסר על ידי המשטרה המקומית ופגש בתא המעצר את [[יוסף גלזמן]], [[נציב בית"ר]] בליטא ומראשי המחתרת. גלזמן הסביר לו על מטרות המחתרת ושיתף אותו בתוכניות חשאיות נוספות. לאחר שחרורו הגביר את פעילותו במחתרת. ביום חיסול [[גטו וילנה]], בספטמבר 1943, נפתח [[מרד]] מצומצם ולובוצקי יצא מהגטו יחד עם קבוצה של כ-100 פרטיזנים בפיקודו של [[אבא קובנר]] דרך תעלות ה[[ביוב]] והצטרף לפרטיזנים שפעלו ב[[יער]]ות הסביבה{{הערה|1= עמיעד טאוב, [http://www.tapuz.co.il/communa/main/ShowImage.asp?path=56809951.jpg&msgid=56809951 בין תקומה לגבורה], [[מצב הרוח]], גיליון 431, 28 באפריל 2017.}}.

 

[https://www.youtube.com/watch?v=YD7Q-zL9g2Q ראיון עם ד"ר עשהאל לובוצקי על סיפורו של סבו הפרטיזן איסר לובוצקי], "סידורים לשבת", [[רשת ב']], 21.4.2017. {{הקלטה}}}}. אחותו ניוסה, היחידה ששרדה מבני משפחתו, לחמה עמו כפרטיזנית. באחד הקרבות, ב-3 במאי 1944, נפגע מ[[קליע]] ב[[רגל]]ו, ה[[טראומה גופנית|פצע]] הזדהם, [[חום הגוף|חום גופו]] עלה וחבריו הפרטיזנים חזו את מותו ואף כרו [[קבר]] עבורו. אולם אחות יהודיה פרטיזנית טיפלה בו בתחבושות עלים וב[[תרופה|תרופות]] שנלקחו ממשלוח גרמני והצילה את חייו{{הערה|1= יעל רייף, [http://img2.tapuz.co.il/CommunaFiles/52082831.pdf הגורל מצלצל פעמיים], [[מעריב]], 15 באוגוסט 2012.}}. לימים בנה ה[[רופא]] של אותה [[אחות]] טיפל בנכדו של לובוצקי, עשהאל{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=Oqz4kL3B860 עשהאל לובוצקי מספר על סגירת המעגל ההיסטורית], [[גלי ישראל]]. {{וידאו}}}}, שנפצע ב[[מלחמת לבנון השנייה]]{{הערה|1=עשהאל לובוצקי, '''[[מן המדבר והלבנון]]''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2008]], עמוד 193.}}.