בובאל ליכטנשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בתחומיי->בתחומי - תיקון תקלדה בקליק
מ להזיהר->להזהיר - תיקון תקלדה בקליק
שורה 38:
בית הגידול של בובאל ליכטנשטיין הוא מספר סוגים של [[סוואנה|סוואנות]] פתוחות - בעיקר סוואנות יבשות ולחות מנוקדות ב[[שיח]]ים, [[חורשה|חורש]]ים דלילים, ובמידה מועטת גם סוואנות שיחים-דוקרניות ובשולי יערות גשם טרופיים. הוא מצוי גם על שפת ימות ואגני ניקוז של נהרות כדוגמת [[אגם טנגנייקה]], [[אגם מלאווי]], [[לימפופו|נהר לימפופו]], [[זמבזי|נהר זמבזי]], נהר לונגואה, ועוד. הטמפרטורות בתחומי מחייתו נעים בין 20 ל-30 מעלות לאורך השנה, וכמות המשקעים הממוצעת נעה בין 200 ל-1,000 מ"מ לשנה
 
בובאל ליכטנשטיין הוא בעל חיים פעיל יום, עם שיא של פעילות בשעות הזריחה והשקיעה ומנוחה בשעות הצהריים החמות. הוא חי ביחידות או בעדרים של 20-5 פרטים; בתקופות נדידה העדרים עלולים להגיע לכ-300 פרטים. בעדרים גדולים כאלה יש תמיד זקיפים שתרים אחר צל של סכנה כדי להזיהרלהזהיר את השאר, ולעיתים קרובות ניתן לראות אותם עומדים על תלוליות טרמיטים כדי להגדיל את הטווח של ראייתם. כאשר הם נמלטים הם רצים אחד סמוך לשני בדהירת נדנדה וטילטול הראש לצד, והום יכולים להגיע למהירות של עד 80 קמ"ש. יש להם חוש ריח טוב, אך חוש הראייה שלהם גרוע למדי. הקולות העיקריים שלהם הם שאגות ונחירות.
[[קובץ:The book of antelopes (1894) Bubalis lichtensteini.png|ממוזער|שמאל|150px|איור של בובאל ליכטנשטיין משנת [[1894]].]]
תזונתם מורכבת בעיקר מ[[עשב]]ים וכמות מזערית של [[עלה|עלים]]. טורפיהם העיקריים הם ה[[אריה]], ה[[נמר]], ה[[ברדלס]], [[צבוע נקוד]] ו[[זאב טלוא]]. בגיל 3-4 שנים, הזכרים מנסים לתפוס לעצמם טריטוריה אותה הם מסמנים בערימות זבל וחפירה עם הקרניים בקרקע; גודל של שטח כזה הוא 31 דונם בממוצע, וכל זכר מצליח לשמור על שטחו בסביבות 5-4 שנים. הזכרים והנקבות בדרך כלל לא אגרסיביים, אך עם זאת שני המינים יילחמו בתקיפות בהגנה על הצאצאים או הטריטוריה שלהם. צפיפות האוכלוסייה הממוצעת היא 1.4 בעלי חיים ל[[קילומטר רבוע]].