אב בית דין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ אחידות במיקום הערות שוליים, הגהה
שורה 1:
'''אַב בֵּית דִּין''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''אב"ד''') הוא ה[[דיין (הלכה)|דיין]] או ה[[שופט]] היושב בראש בית הדין. מקורו של המושג ב[[משפט עברי|משפט העברי]], והוא משמש גם כיום בכל הנוגע ל[[בית דין (הלכה)|בתי דין]] הדנים על פי ה[[הלכה]], כגון [[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] ב[[מדינת ישראל]]. במשפט ה[[ישראל|ישראלי]]י המודרני מוכר המושג בכל הנוגע ל[[בית משפט|בתי משפט]] ו[[בית דין|בתי דין]] שונים, אך הוא בעל משמעות שונה מזו ההלכתית.
 
בתקופת ה[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] האב"ד היה המשנה לנשיא בית הדין. כיום הביטוי מציין לדיין החשוב ביותר בבית הדין הרבני והעומד בראשו או לדיין המקומי שאין גדול ממנו שם.
 
ביהדות [[מזרח אירופה]] כינויו של רב העיר היה אב"ד, ולעיתים קרובות, כינויו של הדיין או ראש ההרכבים היה ראב"ד. בקרב ה[[חסידים]], בעיקר ב[[ארצות הברית]], נפוץ הכינוי אב"ד ל[[אדמו"ר]]ים לא רשמיים,{{הערה|למשל בני רבי [[צבי הירש מייזליש]].}}, בעיקר כאלו שאבותיהם כיהנו כרבנים ב[[אירופה]] וצאצאיהם רצו לשמור את התואר.
 
==אב בית הדין במשפט העברי==
ביהדות, בזמן [[הבית השני]], אב בית דין היה המשנה ל[[נשיא הסנהדרין|נשיא]] במושב ה[[סנהדרין]]. כיום, אב בית דין הוא כינוי לה[[דיין (הלכה)|דיין]] החשוב ביותר שבאותו בית דין.
 
===כבוד אב בית דין===
מספר הלכות נקבעו לכבודו של אב בית הדין בקימה לפניו, באבל עליו ועצמת כח נידויו. כאשר רואים את האב"דאב בית הדין, ואפילו מרחוק, נעמדים עד שיעבור ארבע [[אמה (מידת אורך)|אמות]] הלאה{{הערה|1=1.92 [[מטר]] לפי השיעור המקובל. לפי שיטה אחרת חדשה יותר שהחלה מ[[הנודע ביהודה]] והתפרסמה על ידי ה[[חזון איש]], 4 אמות הן 2.32 מטר. ראו גם [[רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה]].}} וב[[בית מדרש|בית המדרש]] עושים לכבודו שורה מכל צד בדרכו עד שישב. כשנפטר אב"ד כל היהודים צריכים [[אבלות (יהדות)|להתאבל]] עליו בקריעת הבגד, תוך איסור לתפור את הקרע, ולגלות את כתף שמאל, וכל בתי המדרש מפסיקים מלימודם ו"נכנסין ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] ומשנים את מקומן היושבין ב[[צפון]] יושבין ב[[דרום]]...". כשאב"ד [[נידוי (הלכה)|מנדה]] [[אדם]] כלשהו, אותו אדם מנודה לכלל ה[[חכמים]] אך לא כולל את [[נשיא הסנהדרין|הנשיא]].
 
<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;">
אמר רב הונא: באושא התקינו: אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו: הכבד ושב בביתך.{{הערה|1=מלכים ב' י"ד.}}. חזר וסרח מנדין אותו מפני חילול השם. ופליגא דריש לקיש. דאמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח - אין מנדין אותו בפרהסיא...
</blockquote>
 
שורה 22:
===סמכויות אב בית דין===
{{להשלים|נושא=יהדות}}
אב בית הדין הוא האחרון שאומר את דברו, על פי הכלל שהדין הפחות חשוב מתחיל והחשוב ביותר מסיים על מנת שלא תשונה דעתו. קולו של אב בית הדין כשאר כל הדיינים והוא אינו מכריע במקרה של שויון וחוסר הכרעה.{{הערה|1=מוסיפים עוד דיינים.}}.
 
===מינוי אב בית דין===
{{להשלים|נושא=יהדות}}
===ראב"ד וגאב"ד===
כינויים נוספים המקובלים לתיאור אב בית דין הם '''ראב"ד''' - ראשי תיבות של "ראש אב (ות) בית דין", "ראש בית דין" או "רב אב בית דין", ו'''גאב"ד''' - ראשי תיבות של "גאון אב בית דין". המכונה בתואר ראב"ד או גאב"ד בדרך כלל אינו רק ראש הרכב של שלושה דיינים אלא ראש בית הדין באופן כללי. התואר גאב"ד נחשב בדרך כלל לנכבד יותר מהתואר ראב"ד, ולעיתים הנושא בתואר אינו משמש בפועל כדיין אלא מעיין נשיא בית הדין.
 
===אב"דים ידועים===
רשימת האישים המובאים להלן היו על פי [[חז"ל]] אבות בית דין.
* [[עלי הכהןאהרון]] הכהן.{{הערה|שם=תנחומא שמיני ד"ה ויהי|1=הנשיא: משה רבנו. מדרש תנחומא שמיני ג' ד"ה ויהי.}}
 
* [[אהרוןעלי הכהן]] הכהן.{{הערה|1שם=הנשיא: משה רבנו. מדרש תנחומא שמיני ג' ד"ה ויהי.}}
* [[דואג האדומי]] - תקופת [[שאול המלך]].
* [[עלי הכהן]].{{הערה|1=הנשיא: משה רבנו. מדרש תנחומא שמיני ג' ד"ה ויהי.}}
* [[דואג האדומי]] - תקופת [[שאול המלך]].
* [[יהונתן]] בן שאול.{{הערה|1=הנשיא: שאול. מועד קטן כ"ו א'.}}
 
* [[יוסי בן יוחנן]].{{הערה|1=הנשיא: יוסי בן יועזר.}}
* [[נתאי הארבלי]].{{הערה|1=הנשיא: יהושע בן פרחיה.}}