יהדות נאולוגית – הבדלי גרסאות

השמרנות היתרה של הנהגת הסמינר, שסלדה מכל עניין שנגע בסוגיות אמוניות, לא רק מנעה כל גלישה לרפורמה עקרונית בפועל, אלא הקשתה אפילו על המחקר התאורטי של ההיסטוריה היהודית. אף מבין המלומדים המעטים ב[[חכמת ישראל]] שפעלו בהונגריה, העדיפו הרוב להגר לגרמניה, שם יכלו לחקור ולפעול בחופשיות. בסירובה להיגרר לשאלות יסוד, הרבנות הקונגרסאית ראתה עצמה כממשיכת המסורת היהודית שהדגישה את המעש היום-יומי וחיי הקהילה על פני נושאים כאלו (שהפיכתם לליבת היהדות בגרמניה אכן הייתה השפעת הסביבה הפרוטסטנטית); עם זאת, מבקרים מבפנים כמו [[איגנץ גולדציהר]], שהעדיף בינו לבינו גישה רפורמית וראה בה התמודדות כנה עם החיים המודרניים, תיארו אדישות ואילמות אידאולוגית זו כסימן לנרפות. גולדציהר התלונן פעם ביומנו שהממסד הדתי הנאולוגי העצום, ששירת מאות קהילות אך חסר כל עמדה קוהרנטית בשאלות אמונה או הלכה, לא היה אלא "זרם דתי ללא דת" (Konfession ohne Religion).{{הערה|שם=גולצ|Tamás Turán, Carsten Wilke, Modern Jewish Scholarship in Hungary: The ‚Science of Judaism‘ between East and West, [[ולטר דה גרויטר]], 2016. עמ' 25-26.{{כ}} ראו את הציטוט המלא ב: יצחק יהודה גולדציהר, Tagebuch, Volume 2, [[הוצאת בריל]], 1978. עמ' 84.}}

 

 

היסודות המשפיעים והאמידים ביותר ביהדות הונגריה נמנו רשמית על הזרם הנאולוגי: מבין 346 יהודים לא-מומרים שקיבלו תואר אצולה עד 1918, רק שניים היו אורתודוקסים, ומבין 60 היהודים הלא-מומרים שנבחרו לפרלמנט אף אחד לא היה אורתודוקסי. רמת הטמיעה הלשונית-תרבותית הייתה כמעט מוחלטת. לדוגמה, רק ב-1% מבין בתי-הכנסת הנאולוגים הוסיפו הדרשות להיערך ביידיש לעומת 20% אצל האורתודוקסים, שגם הם אימצו בכנות ואף בהתלהבות זהות לאומית הונגרית אך נותרו בולטים יותר בשונותם והקפדתם הדתית.{{הערה|Konrád Miklós, [https://www.academia.edu/5903122 Jews and Politics in Hungary in the Dualist Era, 1867 – 1914.] East European Jewish Affairs, Vol. 39, No. 2, August 2009, 167–186. נתונים מספריים: עמ' 170, עמ' 181 (הער"ש 15).}}{{הערה|שם=מירון|[[גיא מירון]], The Waning of Emancipation: Jewish History, Memory, and the Rise of Fascism in Germany, France, and Hungary. Wayne State University Press, 2011. עמ' 153, 202-205 וכו'.}} בזירה הפוליטית, היו חברי הפלג – כמו הנוצרים הפרוטסטנטים – מזוהים עם המחנה הליברלי, ששאף ליצור זהות לאומית [[מגיארים|מגיארית]] אחידה וחילונית לבני העמים השונים בממלכה. נציגיהם בפרלמנט תמכו במדיניות המגיאריזציה הנוקשה שננקטה כלפי המיעוטים האתניים, במאבק בזכויות-היתר של [[הכנסייה הקתולית]] ובקידום חקיקה אזרחית שנועדה להחליש את שליטתה של זו בחברה הכללית.{{הערה|Paul A. Hanebrink, '''In Defense of Christian Hungary: Religion, Nationalism, and Antisemitism, 1890-1944''', Cornell University Press, 2006. עמ' 21-22.}} בשנות ה-90 של [[המאה ה-19]] הובילו הנאולוגים את המערכה הציבורית להפיכת היהדות ל"דת מקובלת" (bevett vallás) על ידי המדינה, מעמד שנשלל ממנה עד עתה; הכרה כזו הקנתה תמיכה כספית מצד הרשויות, חייבה אספקת שירותי דת במוסדות רשמיים כמו הצבא ואפשרה לבני אמונות מקובלות אחרות להצטרף אליה כמומרים. ב-[[15 במאי]] 1895 אישר הפרלמנט את החוק הנדרש.{{הערה|פטאי, עמ' 363.}} עם זאת, הממשלה דחתה שוב ושוב את מינויים של רבנים מייצגים לבית העליון, כפי שניתן לדתות האחרות. לבסוף, רק [[עמנואל לעף]] נבחר לתפקיד זה ב-[[1927]], והוא היה היחיד שכיהן בו, במקביל לאורתודוקסי [[יעקב קופל רייך]].