מהאיאנה – הבדלי גרסאות

כתבי המהאיאנה כנראה חוברו על ידי מספר מחברים{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:0|{{צ-ספר|מחבר=Rupert Gethin|שם=The Foundations of Buddhism|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=1998}}}}<!-- ... “The production of Mahàyàna sūtras spans a period of some six or seven centuries. Just as the earlier sūtras of the Nikàyas/âgamas had already given rise to the Abhidharma and the distinctive interpretations of a number of schools, so the Mahàyàna sūtras are also associated with the production of treatises and commentaries associated with the emergence of new philosophical schools of Buddhism. Three writers should be singled out in this connection since I will be referring to them from time to time. The first is Nàgàrjuna, a monk probably from the south of India who lived in the second century CE and was the author of the Madhyamaka-kàrikà (‘Verses on the Middle’) as well as a number of other works. He is revered by the Buddhists of China and Tibet as the founding father of one of the principal ‘Sàstra’ systems of Mahàyàna philosophy, namely the Madhyamaka or Sånyavàda. The other two authors can be taken together. Indeed, tradition has it that they were brothers. They are Asaïga and Vasubandhu, who lived in north India at the end of the fourth or beginning of the fifth century CE.” (Rupert Gethin, 1998, The Foundations of Buddhism, Oxford University Press, p. 57) -->במהלך תקופה של מאות שנים,{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eno, R|שם=BUDDHISM & BUDDHISM IN CHINA|כתב עת=EALC E232|עמ=9|מו"ל=Indiana University|שנת הוצאה=2008}}}}<!-- “Tian-tai Buddhism represented an important type of Buddhist school: the text-oriented cult that stressed grasping the Buddhas many teachings. Because the [new] sutras that had been brought from India and Central Asia were so diverse (they had actually been composed by widely different types of Buddhist thinkers over many centuries, although they were understood as the teachings of a single man), some Chinese thinkers undertook the daunting task of sorting out the many teachings of these sutras into a coherent hierarchy of teachings that pointed towards a consistent, ultimate message.” (Eno, R., 2008, BUDDHISM & BUDDHISM IN CHINA, EALC E232, Indiana University, p. 9.) -->{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:1|{{צ-מאמר|מחבר=Hirakawa, Akira|שם=A history of Indian Buddhism: from Śākyamuni to Early Mahāyāna; translated and edited by Paul Groner|כתב עת=University of Hawaii Press|מו"ל=University of Hawaii Press|שנת הוצאה=1990}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:2|{{צ-ספר|מחבר=Buswell, R.E. Jr. (Editor in Chief)|שם=Encyclopedia of Buddhism|מו"ל=Macmillan Reference USA|שנת הוצאה=2004}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:3|{{צ-ספר|מחבר=Paul Williams|שם=Mahāyāna Buddhism: The doctrinal foundations, Second edition|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2009}}}} תקופה שהתחילה בזמן כלשהו בין 150 לפני הספירה{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:1}} והמאה הראשונה לספירה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Harvey, P.|שם=An Introduction to Buddhism: Teachings, History and Practices, second edition|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2013}}}}עד סביבות 650 לספירה.38 הקנונים המאוחרים נרשמו בדרך כלל ב"סנסקריט מעורבת”,26 וכשהם הגיעו למרכז אסיה ולסין דרך "דרך המשי", הם תורגמו לשפות המקומיות.{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:2}} במהלך התרגום לסינית המתרגמים הכניסו לתרגום את הרעיונות והפרשנויות שלהם.{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:4|{{צ-ספר|מחבר=Zürcher, Erik|שם=, The Buddhist conquest of China : the spread and adaptation of Buddhism in early medieval China, 3rd ed.|מקום הוצאה=The Netherlands|מו"ל=Teiser, Koninklijke Brill NV, Leiden|שנת הוצאה=2007}}}} נראה שהתרגומים הראשונים היו לא ברורים.{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:4}} במרוצת הזמן אותם רעיונות התערבבו עם אמונות מקומיות{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:4}} ונוצרו דרכים חדשות המשלבות מוטיבים של אמונות שונות.{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:4}} מלומדים סבורים שחלק מהסוּ֫טרות (או הכתבים) של הקנונים המאוחרים חוברו במרכז אסיה או בסין.{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:4}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:3}} אותן סוּ֫טרות הופצו מאוחר יותר גם לוייטנאם (במאה השנייה לספירה){{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:2}} קוריאה (ב-372 לספירה),{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:2}} יפן (בסביבות 538 או 552 לספירה),{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:2}} טיבט (במאות השביעית והשמינית לספירה),{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:2}} [[מונגוליה]] (במאה ה־13 לספירה),{{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:2}} טייוואן (במאה ה־17 לספירה){{הערה|שם=הערה מספר 20171115065458:2}} ולארצות נוספות ותורגמו גם לשפות המקומיות של אותן ארצות. הן השפיעו על תרבויות רבות ואנשים רבים בחלקים גדולים של אסיה (בעיקר בחלקה הצפוני ובחלקה המזרחי) והגיעו גם למערב.