מגדל בבל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם, וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיֹּאמְרוּ: נִבְנֶה מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.{{הערה|שם=פסוק ג}} וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. וַיֹּאמֶר ה': זֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. עַל כֵּן קָרָא [שם המגדל פיץ], כִּי מִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.|מקור=}}
הצעתו של גונקל זכתה לדיון נרחב במחקר, אך במבחן הזמן היא נותרה בגדר דעת מיעוט.{{הערה|Baden 2009, p. 210|שמאל=כן}} נעשו ניסיונות שונים, בין השאר על ידי קאסוטו, להפריך את החלוקה שהציע גונקל על ידי הדגמת המבנה הספרותי המהודק של הסיפור, שמוכיח לכאורה את אחדותו; אמנם, ספק אם גישה זו נחלה הצלחה.{{הערה|ראו Baden 2009, המראה כי ההפרדה שהציע גונקל איננה פוגמת בעיצוב האמנותי של כל אחת מהגרסאות המשוחזרות בפני עצמה}} רבים טוענים שהקשיים שצוינו כראיה לאי-אחדות הסיפור אינם בגדר קשיים, או שניתן לפתרם בנקל מבלי לשלול את אחדות הטקסט. אף הובע ספק אם ניתן בכלל להפיק סיפור קוהרנטי באופן ששיער גונקל. בעקבות גונקל, זיהה גם הפרשן האורתודוקסי [[מרדכי ברויאר]] שתי
כיום מסתייגים חוקרים רבים מעצם היומרה לאתר את מקורותיו הספרותיים או הקדם-ספרותיים של הסיפור ולהפרידם באזמל מנתחים. מתודה זו משקפת, לטענת מבקריה, תפיסה של הסיפור המקראי כלא הרבה יותר מאשר גלגול בכתב של סיפור עם או מיתוס אטיולוגי נאיבי, והזנחה של ערכו האמנותי. לדברי חוקרים אלה, כאשר בוחנים את סיפור מגדל בבל כפי שהוא, כיצירה ספרותית משוכללת, אחידותו ולכידותו ניכרים וממילא מתייתר הצורך להידרש לספקולציות חסרות בסיס בנוגע למקורותיו.
| |||