יהודה קיל – הבדלי גרסאות

ב-[[19671968]] נבחר יהודה קיל לעמוד בראש אגף החינוך הדתי בישראלבמשרד החינוך והתרבות.<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1968%2F09%2F20&id=Ar00808&sk=24669199 י. קיל הומלץ לראשות האגף לחנוך דתי], [[הצופה]], 20 בספטמבר 1968, עמ' 8</ref> בתקופתו עוצב החינוך הממלכתי-דתי, כפי שהוא נראה היום, לבתי ספר יסודיים, לישיבות תיכוניות ואולפנות. יהודה קיל, קידם את נושא לימוד תעודת ההוראה במסגרת ישיבות ההסדר, מסלול שנקרא "תוכנית קיל"{{הערה|[http://www.kby.org/hebrew/mifalim/?id=231 מכון להכשרת מורים], באתר ישיבת כרם ביבנה}}.

במקביל לעבודתו החינוכית עסק קיל בניהול המפעל הפרשני על התנ"ך "[[דעת מקרא]]", תחילה עם מינויו ליו"ר הוועדה למפעל הפרשנות במשרד החינוך וב[[מוסד הרב קוק]] בשנת [[1964]],<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1964%2F11%2F17&id=Ar00433&sk=E7A47102 תנ"ך עם פירוש חדש ייצא לאור ע"י "מוסד הרב קוק"], [[הצופה]], 17 בנובמבר 1964, עמ' 4</ref> ובהמשך, ביתר שאת, עם פרישתו מתפקידיו החינוכיים ב-[[1977]]. כרכי "דעת מקרא" פורסמו לאורך עשרות שנים והיו לספרי [[פרשנות המקרא]] הרשמיים של מערכת החינוך. קיל היה העורך הראשי של המפעל והרוח החיה בו עד סיומו לאחר כ-30 שנה. מלבד עבודת העריכה כתב קיל בעצמו את הפירוש לספרי בראשית, יהושע, שמואל, מלכים, משלי, דניאל ודברי הימים. על מפעלו הגדול קיבל קיל את [[פרס ישראל]] למדעי היהדות לשנת [[תשנ"ב]]. כרכי "דעת מקרא" פורסמו לאורך עשרות שנים והיו לספרי [[פרשנות המקרא]] הרשמיים של מערכת החינוך. יש שרואים בעבודתו המשך לפירושי [[רש"י]] ו[[משה דוד קאסוטו|קאסוטו]].