אפקט פלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
H. sapiens (שיחה | תרומות) ←תזונה: סגנון ופסיקים |
H. sapiens (שיחה | תרומות) פרק השלכות למחקר האינטליגנציה |
||
שורה 68:
בניגוד להסברים סביבתיים כמו תזונה וחינוך, הסברים תורשתיים וגנטיים לאפקט פלין נראים ברובם בלתי-סבירים ביותר, מכיוון שהציונים השתפרו משמעותית תוך שלושה דורות בלבד, זמן קצר מאוד לשינויים [[אבולוציה|אבולוציונים]]. הסבר תורשתי אחד שהוצע הוא [[און כלאיים]], אשר אפשרי גם תוך דורות מועטים מכיוון שהוא תוצאת [[הגירה]] נרחבת ו[[רביית כלאיים|נישואי תערובת]] בין אוכלוסיות אדם ממקומות ומ[[גזע (אדם)|גזעים]] שונים במאות השנים האחרונות. און כלאיים עשוי להתבטא בבריאות משופרת ובביצועים משופרים בתחומים רבים, כתוצאה מן ה[[זיגוטה#הטרוזיגוט|הטרוזיגוטיות]] של צאצאי הכלאת אוכלוסיות שונות מבחינה גנטית. [[מתאם]] חיובי בין הטרוזיגוטיות גדולה יותר למנת משכל גבוהה יותר אכן הודגם במספר מחקרים. ואולם [[סימולציה|סימולציות]] שנערכו הראו שאפילו אם און כלאיים אכן שיפר את מנת המשכל, תרומתו לכלל אפקט פלין הנצפה הייתה קטנה מאוד{{הערה|שם=וודלי2011|Woodley, M. A. (2011). [https://psycnet.apa.org/fulltext/2011-23298-005.pdf Heterosis doesn’t cause the Flynn effect: A critical examination of Mingroni (2007)]. '''Psychological Review''', 118, 689–693. doi:10.1037/a0024759.}}.
== השלכות למחקר האינטליגנציה ==
לאפקט פלין עשויות להיות השלכות על שאלות מרכזיות ושנויות במחלוקת במחקר האינטליגנציה, ובמיוחד:
* מהי אינטליגנציה, והאם מבחני מנת משכל אכן מודדים אותה?
* באיזו מידה אינטליגנציה ומנת משכל [[תורשה, סביבה והתפתחות האדם|מורשות או נרכשות]]?
* האם ישנם הבדלים בפוטנציאל האינטליגנציה התורשתי של אוכלוסיות שונות, ובפרט של עמים, קבוצות אתניות וגזעים שונים?
דוגמה מפורסמת לוויכוח טעון במיחד בשאלות אלו הוא הוויכוח לגבי ה"פער" בין מנת המשכל הממוצעת של אמריקאים ממוצא אירופי ("לבנים") ושל [[אפרו אמריקאים]] ("שחורים"). עד [[שנות ה-90]] נמדד פער זה בכ-15 נקודות IQ, שהן כסטיית תקן אחת, לטובת ה"לבנים" (מאז קטן הפער לפחות מ-10 נקודות). לפי טענה שיוצגה בספר מפורסם משנת 1994 "[[עקומת הפעמון (ספר)|עקומת הפעמון]]" של הרננשטיין ומוריי, מחקרי תאומים מראים שחלקה הגדול של מנת המשכל הוא מורש ולא נרכש, ולפיכך אין לדעתם טעם ב[[אפליה מתקנת]] ובמאמצים נוספים לקדם את הצלחתם האקדמית והכלכלית של השחורים בארצות הברית, ולהשוותה לזו של הלבנים. פלין הוא מראשי המתנגדים בתחום חקר האינטליגנציה לטענת הרננשטיין ומורי. לטענתו, אפקט פלין ממחיש את ההשפעה הרבה שיש לסביבה על מנת המשכל, שכן קשה מאוד להניח כי הגנטיקה של האמריקאים, שחורים או לבנים, השתנתה משמעותית תוך שלושה דורות בלבד. אם שיפורים בתחום ההכנסה, התזונה, החינוך והחשיבה קידמו, תוך פרק זמן זה, את מנת המשכל הממוצעת אצל שחורים או לבנים בשתי סטיות תקן, לא מופרך לחשוב שתוספת שיפורים כאלו יכולה לקדם את השחורים בסטיית תקן אחת בלבד{{הערה|Flynn, J. R. (2010). The spectacles through which I see the race and IQ debate. '''Intelligence''', Vol. 38(4), pp. 363-366.}}.
== השלכות משפטיות ==
| |||