יוסף אלרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סדר בפסיקות בתחום המנהלי/חוקתי |
|||
שורה 67:
===משפט מנהלי וחוקתי===
השופט אלרון מקפיד להדגיש בפסיקותיו כי "בית המשפט הבוחן החלטה מינהלית אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המינהלית אשר מופקדת על קבלת ההחלטה בשיקול דעתו שלו, ואינו מתערב בהחלטה אף אם ניתן היה לקבל החלטה טובה יותר". לשיטתו, "תפקידו של בית המשפט מתמצה בבחינת סבירות ההחלטה והליך קבלתה, באופן הבוחן האם נפלו פגמים המצדיקים את ביטולה"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16073100.J11|סוג=ע"א|עותר=עירית בת ים|משיב=ועדת המשנה לעררים|ניתן ב=23 באוקטובר 2018}} {{פס"ד עליון|קישור=18014600.J02|סוג=בג"ץ|עותר=יהודה דרורי|משיב=הוועדה לבחירת שופטים|ניתן ב=21 בפברואר 2018}}}}.
בין היתר, השופט אלרון עמד באחד מפסקי דינו על שיקול הדעת הרחב המסור לרשויות התביעה בהחלטה על פתיחה בחקירה פלילית כמו בהחלטה אם להעמיד אדם לדין.<ref>[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\430\019\j03&fileName=19019430.J03&type=2 בג"ץ 1943/19 עמותת "חוזה חדש" נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\070\019\j04&fileName=19019070.J04&type=2 בג"ץ 1907/19 פלונית נ' פרקליט המדינה (25.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\960\067\j07&fileName=18067960.J07&type=2 בג"ץ 6796/18 סעדי נ' המחלקה לחקירות שוטרים (14.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\470\068\j06&fileName=18068470.J06&type=2 בג"ץ 6847/18 טאצ'ר-גואל נ' פרקליט המדינה (6.1.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\160\015\j06&fileName=18015160.J06&type=2 בג"ץ 1516/18 ורקשטל נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.6.2018).]</ref>
בין היתר, השופט אלרון עמד באחד מפסקי דינו על שיקול הדעת הרחב המסור לרשויות התביעה בהחלטה על פתיחה בחקירה פלילית כמו בהחלטה אם להעמיד אדם לדין, ונמנע מלהתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין פלילי חוקרי שב"כ בשל טענות לעינויים במהלך חקירה של אדם פלסטיני. בפסק הדין נקבע כי תיאוריו של המתלונן את האמצעים שהופעלו נגדו לא הורכחו, וכי "האמצעים המיוחדים" שהשב"כ הודה בנקיטתם נדרשו לצורך סיכולה המיידי של "סכנה מוחשית של פגיעה בחיי אדם", ועל כן השימוש שעשו חוקריו באמצעים אלה חוסה תחת "סייג הצורך". כמו כן נדחתה בפסק הדין העתירה לביטול הנחיות בשב"כ, המאפשרות התייעצות של חוקרים עם דרגים בכירים מהם באשר להפעלת "אמצעים מיוחדים" במהלך החקירות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17090180.J11|סוג=בג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=26 בנובמבר 2018}}}}. בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה בהחלטת [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]], השופטת [[אסתר חיות]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18091050.V03|סוג=דנג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=25 בפברואר 2019}}}}.▼
▲
כמו כן, השופט אלרון דחה בדעת רוב, דרישה לפרסום זהותם של מבצעי חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו באזור יהודה ושומרון, שבקשו ששמם לא יפורסם, בין היתר לאחר שאימץ את עמדת משרד החוץ שלפיה פרסום המידע עלול להוביל לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16100140.J16|סוג=עע"מ|עותר=יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם|משיב=המינהל האזרחי איו"ש|ניתן ב=16 במאי 2019, סעיף 35}}}}.▼
▲כמו כן, השופט אלרון דחה בדעת רוב, דרישה לפרסום זהותם של מבצעי חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו באזור יהודה ושומרון, שבקשו ששמם לא יפורסם, בין היתר לאחר שאימץ את עמדת משרד החוץ שלפיה פרסום המידע עלול להוביל לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16100140.J16|סוג=עע"מ|עותר=יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם|משיב=המינהל האזרחי איו"ש|ניתן ב=16 במאי 2019, סעיף 35}}}}. לצד זאת, השופט אלרון קבע באותו עניין שעל המדינה למסור את שמותיהם של חופרים ארכיאולוגיים שלא הגיבו כאשר נשאלו האם יהיה בכך כדי לפגוע באינטרסים הכלכליים שלהם. לשיטתו, מאחר שנקודת המוצא של חוק חופש המידע היא כי על הרשויות למסור את המידע שברשותן, "אין מקום לקבוע כי נדרשת הסכמתו הפוזיטיבית של כל צד שלישי שעלולה להיגרם פגיעה באינטרס הכלכלי או המקצועי שלו כתוצאה מפרסום המידע".
השופט אלרון נקט בגישה זו אף באשר לשימוש בהריסת בתי מחבלים כאמצעי הרתעתי, וקבע כי "חרף הספקות שהובעו בעת האחרונה בפסיקה ובספרות ביחס לכוח ההרתעה של הריסת בתים, עמדתי היא כי כאשר הוכיח המפקד הצבאי שקיים אפקט הרתעתי ראוי ומשמעותי, כבענייננו, הרי שאין להתערב בהחלטת הרשויות המוסמכות לעשות שימוש באמצעי זה"<ref>[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\860\087\j04&fileName=17087860.J04&type=2 בג"ץ 8786/17 אבו אלרוב נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (26.11.2017)]</ref>.
במספר מקרים אחרים אלרון נמנע מלהתערב בשיקול דעתן של רשויות התכנון, וציין כי בית המשפט "ייטה שלא להתערב בהחלטותיהם של גופי התכנון אלא אם הוכח קיומו של פגם משפטי בהליך קבלת ההחלטות, או שההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\740\059\j11&fileName=17059740.J11&type=2 בג"ץ 5974/17 המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (23.1.2019)]. ראו גם עע"מ 7310/16 עיריית בת ים נ' ועדת המשנה לעררים המועצה הארצית לתכנון ובניה (23.10.2018).}}.
שורה 96 ⟵ 102:
במהלך כהונתו כשופט בבית המשפט העליון דן השופט אלרון, בין היתר, בתיקים הבאים:
▲*בפסק דין בעתירות שהוגשו נגד החלטת משרד הבריאות האוסרת על ביצוע לידות בית ב"מרכזי לידה טבעית", קבע השופט אלרון כי מרכזי הלידה הטבעית מהווים "מוסד רפואי" ליולדות, ועל כן הפעלתם מחייבת אישור. לאחר איזון שערך בין זכותן של יולדות לאוטונומיה ולפרטיות לבין הרצון להגן על חייהם ובריאותם של היולדת והיילוד, קבע השופט אלרון כי לא נפל פגם בהחלטת משרד הבריאות בעניין זה, וכי היא עומדת במבחני הסבירות והמידתיות, ולפיכך דחה את העתירות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17054280.J07|סוג=בג"ץ|עותר=רום|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=18 ביוני 2018}}}}.
*בפסק דין בערעור אזרחי קבע השופט אלרון כי הרצאות בעל-פה עשויות, באופן עקרוני, להיחשב יצירה המקנה לבעליה זכויות יוצרים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=15087420.J13|סוג=ע"א|עותר=אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ|משיב=רון|ניתן ב=3 בדצמבר 2017}}}}.
*בפסק דין שניתן לגבי שלושה ערעורים מנהליים, קבע אלרון כי יש לפרש בצורה רחבה את המונח "הסתרה" בחוק המאבק בטרור, המאפשר למדינה לתפוס ולהחרים טובין שנעשה ניסיון להבריחם לרצועת עזה, כך שהוא יחול לא רק על הסלקת הציוד, אלא על כל פעולה שיש בה כדי להקשות על גילויו של הרכוש{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18009980.J10|סוג=עע"מ|עותר=שר הביטחון|משיב=דיסקל 1971 בע"מ|ניתן ב=29 בינואר 2019}}}}.
| |||