יוסף אלרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←משפט מנהלי וחוקתי: זוטות. אין טעם להביא כל פסק דין שלו. יש לו עוד 6 שנים בעליון. נשאיר מקום לדברים משמעותיים. תגית: תו כיווניות מפורש |
תוספת להתחשבות בזכויות הפרט למרות שיקול הדעת הנרחב של הרשויות |
||
שורה 80:
במספר מקרים אחרים אלרון נמנע מלהתערב בשיקול דעתן של רשויות התכנון, וציין כי בית המשפט "ייטה שלא להתערב בהחלטותיהם של גופי התכנון אלא אם הוכח קיומו של פגם משפטי בהליך קבלת ההחלטות, או שההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\740\059\j11&fileName=17059740.J11&type=2 בג"ץ 5974/17 המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (23.1.2019)]. ראו גם עע"מ 7310/16 עיריית בת ים נ' ועדת המשנה לעררים המועצה הארצית לתכנון ובניה (23.10.2018).}}.
לצד גישה זו, המעניקה לרשויות המדינה שיקול דעת נרחב יחסית להפעיל את סמכויותיהן, מדגיש השופט אלרון בפסיקותיו את החובה החלה עליהן לשמור על זכויותיהם של כלל קבוצות האוכלוסייה.
במסגרת עתירה לשינוי הקריטריונים שקבע משרד החינוך באשר לזכאותם של ילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים במוסדות חינוך "רגילים" להסעה על מסגרות החינוך שבהן הם לומדים, קבע השופט אלרון שהקריטריונים שנקבעו שרירותיים ופוגעים בזכותם לשוויון של תלמידים אלו, ועל כן הורה על השוואת הקריטריונים לאלו שחלים על תלמידי החינוך המיוחד. אלרון הדגיש כי על ההסדר העתידי שיגבש משרד החינוך לבטא "את מחויבותנו כחברה מתוקנת, הדוגלת בערכים של שוויון ולא פחות מכך של ערבות הדדית. בענייננו, משמעות הדבר היא להנגיש הלכה למעשה את הזכות לחינוך לכל התלמידים במדינת ישראל, ובכלל זה תלמידים עם מוגבלויות"<ref>[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\15\910\001\j60&fileName=15001910.J60&type=2 בג"ץ 191/15 פלוני נ' עיריית בני ברק (19.4.2019)]</ref>.
===תיקים מרכזיים===
| |||