אברהם בן אברהם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "נפטרים ב-xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הפטירה בקטגוריה המתאימה, לנפטרים משנת 1000 והלאה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 12:
אברהם הועלה על המוקד בכיכר העיר בווילנה ב[[ז' בסיוון]] [[תק"ט]] ([[13 במאי]] [[1749]]), [[יום טוב שני]] של [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]]. הוא קפץ אל האש הבוערת בזעקת "[[שמע ישראל]]". הכנסייה הנוצרית, שראתה באירוע ביזיון עבורה, אסרה על קבורת אפרו, ורק לאחר שוחד שנתן אחד מיהודי הקהילה ניתן חלק מאפרו לקבורה בבית העלמין היהודי שם. טרם פטירתו, ביקש [[הגאון מווילנה]] להיקבר ליד קברו של אברהם בן אברהם.
== בספרות ובתרבות ==
יסודות הסיפור בספרות העברית מצויים כבר במאה ה-18 {{הערה|1=* [http://mteter.web.wesleyan.edu Magda Teter], "The Legend of Ger Zedek of Wilno as Polemic and Reasurance," [[AJS Review]] 29 no. 2(2005), 237-263 [http://cojs.org/jews_in_the_early_modern_period/pdfs/Teter-Ger%20Zedek.pdf full text article at www.COJS.org] }}. סיפור מעשה הגרף פוטוצקי - בגרסאות שונות - הופיע בדפוס במקורות עממיים רבים. כך למשל, בספר [[חיי מוהר"ן]] מברסלב{{הערה|אות ז', עמ' י"ז.}} ובספר 'מעשה צדיקים'{{הערה|סימן רפ"ט, עמ' תצ"ה.}} של הרב [[אברהם כלפון (רב)|אברהם כלפון]]. גם בן התקופה רבי [[יעקב עמדין]] שמע את הסיפור. הוא כתב בשנת [[תקט"ז]] ([[1755]]){{הערה|[http://web.nli.org.il/sites/nli/Hebrew/library/Pages/BookReader.aspx?pid=771284 הספר "ויקם עדות ביעקב"] בפורמט דיגיטלי, באתר הספרייה הלאומית}}:{{ציטוט|תוכן=מה אירע בימינו לפני איזה שנים בווילנא ראש מדינת ליטא, שנתגייר שר גדול מגזע פאטאצקא ותפשוהו וחבשוהו ימים רבים בחשבם שיחזור לדתם, ואע"פ שהיה יודע כי לא ימלט מעשות בו יסורין קשים ומיתה אכזרית, אם עודנו לא ישוב, והם היו חפצים להצילו ממות ומעונש קשה ומר ממות, שהיה מעותד לו אם יעמוד בדעתו, ולא פנה עליהם ולא לתחנת אמו השררה, לא חשב גיזומם, ולא תאות וחשק הנאת עולמם, לא פחד ולא דאג למות בכל היסורים המרים שעשו לו, אחר שהמתינו לו זמן רב, חסו עליו מאוד לכבוד משפחתו, והוא לעג לכל פיתויי הכומרים המדברים אליו יום יום כמנהגם ברוב דבריהם ביחוד לשר חשוב כזה שחק להם בזה להם, ובחר מות ארוך וערוך לפניו עם יסורים אכזרים משונים מאוד, מחיי עולם עובר, קבל וסבל הכל מאהבה ומת על [[קידוש ה']], תנצב"ה.|מקור='''ויקם עדות ביעקב''', דף כה, ב|אנגלית=}}
 
לציון מיוחד ראויים תיאורים ספרותיים של בני העיר וילנה, המקום בו לפי המסורת התרחשו האירועים הכרוכים בו. כך למשל, בן תקופתו יוצא וילנה, הרופא [[יהודה בן מרדכי הורביץ]] מתאר את קורות הגרף פוטוצקי בספרו 'עמודי בית יהודה' (נדפס: אמסטרדם 1766). ומאוחר הרבה יותר חוזר על הסיפור גם אחד מראשי קהילת וילנה [[שמואל יוסף פין]] בספרו 'קריה נאמנה' (וילנה 1860).