מאירה שמש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Keren - WMIL (שיחה | תרומות) הסרת התבנית |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: שנייה\1 |
||
שורה 54:
== תערוכות קבוצתיות ==
עם סיום לימודיה ב-1986, היא הציגה בתערוכה של זוכי מלגות קרן שרת ב[[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו|בית הלנה רובינשטיין]] בתל אביב את ציוריה מתקופת הלימודים. בתערוכה הוצגו בדים גדולים, מורכבים משניים ומשלושה חלקים, מכוסים באבקות צבע. הבד הספוג באבקת צבע משוחה שימש רקע מחוספס, "אקוורלי" באופיו, לצורות מעובות ומרקמים עשירים בהמצאות ציוריות, ב[[צבע שמן|צבעי שמן]], סופרלק, [[צבעי פנדה|פנדה]] ו[[פחם]]. מאירה שמש עבדה בידיים, מורחת את האבקות ומחדירה אותן לבד באצבעות, משתמשת במכחול לעיבוד הפרטים. היו אלה עבודות ציור גופניות, מרובדות במשך הזמן הממושך של העשייה, ממוקדות בעולם פנימי טעון בחוויות ילדות: דמויות, חיות מקושטות, מנוקדות בטיפות זוהרות של צבע, אובייקטים מחיי יומיום ומשחקי ילדות. הצבעוניות העזה, העשירה, של העבודות, נעשתה לימים המאפיין המרכזי של הציורים שלה. שמש סיפרה בראיון ב-1991 כי "הצבעוניות היא צורך שלי. אני מאוד אוהבת צבעים. יש לי זיכרון ויזואלי מאוד טוב של צבע, מאז שהייתי ילדה עבדתי עם צבעים, למעשה, כמעט אותם צבעים. בלעדיהם הכל יבש, אין חיים בלי נקודות הצבע".{{הערה|רן בן נון, "האחת צוחקת,
ב-1994 הציגה שמש בתערוכה "מטא-סקס", ב[[המשכן לאמנות על שם חיים אתר|משכן לאמנות עין חרוד]]. זיוה רון הגדירה את עבודתה של מאירה שמש במילים: "ציוריה של מאירה שמש מפתיעים. כבר מזמן לא חשתי כנות באמירה כמו זו שלה. שילוב של דמיון ילדותי עם שיקול צורני וקורטוב הומור ציני, סינתזה מעניינת".{{הערה|זיוה רון, "השמיים סוגרים עניין", מגזין את, אוקטובר 1988, עמ' 27}} בתערוכה שמש הציגה הצבה בשלושה חלקים: "שמלתה של אמי": שמלה מהודרת שזורה בחרוזי כסף מוצגת על קולב שארשו מעוטר בחרוזים, שני כדורים ממלאים את החזה ומחרוזת תלויה על הצוואר. המתלה: שלוש [[נברשת|נברשות]] תלויות על קיר ובלונים צבעוניים משחקים כנורות תאורה. וחפצונים: שני מדפי עץ גדושים בשמונצעס, שורה של נעלי [[ברבי]], [[פאלוס]], [[מגדל אייפל]] עשוי חרוזי עץ, בקבוק חול אילת ממולא בתבלינים צבעוניים, טבליות כדורים יצוקים בדבק פלסטי, מחזיק מפיות עם תצלום פולרואיד של החתולה האהובה של מאירה, שערות, ועוד.
| |||