בלדווין הראשון, מלך ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג)
שורה 48:
 
===מסע הצלב הראשון===
{{הפניה לערך מורחב|מסע הצלב הראשון}}
בשנת [[1096]] הוזמן בלדווין על ידי [[גוטפריד מבויון|גוטפריד]] אחיו להצטרף אליו למסע הצלב המתוכנן. בלדווין מכר את מרבית רכושו לכנסייה המקומית, הצטייד לקראת המסע, לקח את אשתו והצטרף אל אחיו. מסע הצלב הראשון היה למעשה מסעם השני של האירופים לכיוון [[ארץ ישראל]]. [[מסע הצלב העממי|המסע המוקדם]] נערך על ידי פשוטי העם וזרע הרס וחורבן בדרכם של הצלבנים עד לעצירתו של המסע ב[[אסיה הקטנה]]. כאשר עברו בלדווין ואחיו בשטח ממלכת [[הונגריה]], דרש מלך הונגריה בן ערובה מקרב הצלבנים כדי להבטיח את השקט ולשלול אפשרות של התפרעויות כפי שקרו במסע הצלב העממי. אחיו של בלדווין העניקו אותו למלך כ[[בן ערובה]] וקיבלו אותו חזרה רק כשעזבו יחד עם כל אנשיהם את שטח הממלכה.
 
שורה 90 ⟵ 91:
 
===מותו של בלדווין===
בשנת [[1117]] נפל בלדווין למשכב. הוא היה משוכנע כי מחלתו היא עונש משמיים על חטא נישואיו הביגמיים לאדלידה, ובניסיון לרצות את האל שלח את אשתו מעל פניו חזרה לסיציליה למורת רוחה הרבה. לאחר מכן שב לבריאותו. בשנת [[1118]] הוא ניהל מסע כיבושים נוסף לדרום ממלכתו, והגיע עד לעיר [[פלוסיום|פאראמה]] שבדלתת נהר ה[[נילוס]] (לאחר התיבשות השלוחה הפלוסית של הנילוס, נמצאים שרידי העיר ב[[צפון סיני]]). שם חלה שוב. לפי ההיסטוריון מתעד מסע הצלב הראשון [[פולקו משארטר]]: "אז הלך הוא יום אחד על גדת הנהר אותו מכנים היוונים "נילוס" והעברים "גיחון", בקרבת העיר, ונהנה מקרבתם של חבריו. אביריו השתמשו ברומחיהם ללכידת דגים ואת השלל השיבו עימם אל מחנהם שם אכלו אותו בתיאבון רב. אז חש המלך בקרביו ייסורים עזים מפציעת עבר, והוא נחלש עד מאוד." ההיסטוריון בן [[המאה ה-17]] תומאס פולר תיאר את המקרה בצורה תמציתית יותר: "הוא תפס דגים רבים, כמו גם את מותו באכילתם". בלדווין החולה הובהל חזרה לירושלים אך נפטר בדרכו לשם בכפר [[אל עריש]] ב-2 באפריל 1118.
לאחר התיבשות השלוחה הפלוסית של הנילוס, נמצאים שרידי העיר ב[[צפון סיני]]).
 
בלדווין החולה הובהל חזרה לירושלים אך נפטר בדרכו לשם בכפר [[אל עריש]] ב-2 באפריל 1118. לאחר מותו הוצעה ממלכתו של בלדווין לאחיו אוסטס השלישי, אולם הוא סירב לקבלה מאחר שהדבר היה כרוך בעקירה מביתו שבבולון ועריכת מסע מסוכן עד מאוד עד לירושלים. תחתיו הומלך בן דודו של בלדווין, רוזן אדסה בלדווין מבורק שקיבל את התואר "[[בלדווין השני מלך ירושלים]]".
לפי ההיסטוריון מתעד מסע הצלב הראשון [[פולקו משארטר]]:
 
::"אז הלך הוא יום אחד על גדת הנהר אותו מכנים היוונים "נילוס" והעברים "גיחון", בקרבת העיר, ונהנה מקרבתם של חבריו. אביריו השתמשו ברומחיהם ללכידת דגים ואת השלל השיבו עימם אל מחנהם שם אכלו אותו בתיאבון רב. אז חש המלך בקרביו ייסורים עזים מפציעת עבר, והוא נחלש עד מאוד."
 
ההיסטוריון בן [[המאה ה-17]] תומאס פולר תיאר את המקרה בצורה תמציתית יותר: "הוא תפס דגים רבים, כמו גם את מותו באכילתם".
 
בלדווין החולה הובהל חזרה לירושלים אך נפטר בדרכו לשם בכפר [[אל עריש]] ב-2 באפריל 1118. לאחר מותו הוצעה ממלכתו של בלדווין לאחיו אוסטס השלישי, אולם הוא סירב לקבלה מאחר שהדבר היה כרוך בעקירה מביתו שבבולון ועריכת מסע מסוכן עד מאוד עד לירושלים. תחתיו הומלך בן דודו של בלדווין, רוזן אדסה בלדווין מבורק שקיבל את התואר "[[בלדווין השני מלך ירושלים]]".
 
==מורשתו וחייו הפרטיים==