אפקט פלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקלדה |
H. sapiens (שיחה | תרומות) אין צורך לחזור על אותו הדבר בשני מקומות שונים בפתיח |
||
שורה 6:
|שם=פייטצ'ינג2015
|Pietschnig, J., & Voracek, M. (2015). [http://www.iapsych.com/iqmr/fe/LinkedDocuments/pietschnig2015.pdf One century of global IQ gains: A formal meta-analysis of the Flynn effect (1909–2013)]. '''Perspectives on Psychological Science''', Vol. 10(3), p. 282-306..
}}
בשיטה המקובלת עוברות תוצאות מבחני מנת משכל ומבחנים דומים [[ציון תקן|תקנון]] על פי [[מדגם]] [[אקראיות|אקראי]] של הנבחנים, באופן שהציון הממוצע מוגדר כ-100 נקודות IQ. המבחנים מתעדכנים מדי מספר שנים, ואז הם מתוקננים שוב באמצעות מדגם חדש של נבחנים, בדרך כלל צעירים מנבחני המבחן הקודם, והציון הממוצע שוב מוגדר כ-100 נקודות. תקנון מתמשך זה מסווה את קיומו של האפקט, אך פלין גילה שהוא נוטה להגדיר ציון גבוה יותר כ-100 נקודות. כמו כן, כאשר נבחנים חדשים עוברים גם את המבחן הישן, כמעט תמיד ממוצע הציונים שלהם גדול משמעותית מ-100 נקודות. תופעות אלו מצביעות על עלייה בציון הממוצע הבלתי-מתוקנן לאורך השנים.
סיבות שונות הוצעו להסברת אפקט פלין, כגון שיפור ב[[תזונה]] בתקופת הילדות, [[חינוך]] טוב יותר, תרגול [[מבחן|מבחנים]] ב[[בית הספר]], והתפשטות אופן חשיבה [[מדע]]י באוכלוסייה. שיפורים דומים לאורך השנים דווחו גם בתוצאות מדדים קוגניטיביים אחרים, כגון [[זיכרון סמנטי]] ו[[זיכרון אירועי|זיכרון אפיזודי]]{{הערה|שם=Rönnlund|{{Cite journal|url=http://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0028-3932(08)00442-9|title=Flynn effects on sub-factors of episodic and semantic memory: parallel gains over time and the same set of determining factors|date=September 2009|journal=Neuropsychologia|issue=11|doi=10.1016/j.neuropsychologia.2008.11.007|volume=47|pages=2174–80|pmid=19056409}}}}. לפי כמה מחקרים שנערכו לאחרונה ייתכן שהשיפור בציונים כבר פסק,
== מקור השם ==
|