אפקט פלין – הבדלי גרסאות

כמה מחקרים מן השנים האחרונות מצאו שבסוף המאה ה-20 ובמאה ה-21 אפקט פלין מאיט, נעצר, ואולי אף מתהפך לירידה קלה בציונים, במיוחד במדינות המערב כמו ארצות הברית וכמה ממדינות אירופה{{הערה|שם=פייטצ'ינג2015}}{{הערה|שם=סונדט2004|Sundet, J. M., Barlaug, D. G., & Torjussen, T. M. (2004). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289604000522 The end of the Flynn effect?: A study of secular trends in mean intelligence test scores of Norwegian conscripts during half a century]. '''Intelligence''', 32(4), 349-362.}}. ממצאים כאלו תואמים השערות לפיהן אפקט פלין הוא תוצאת תהליכים סביבתיים הקשורים להתקדמות הטכנולוגית, הכלכלית והחברתית במאה ה-20, כגון שיפור בתזונה, בבריאות ובחינוך, אשר מאפשרים לילדים למצות טוב יותר את פוטנציאל האינטליגנציה שלהם, ולפיכך אפקט פלין נעצר כאשר פוטנציאל זה קרוב למיצוי אצל מרבית האוכלוסייה. בשנת 2018 פורסם מחקר לפי מבדקי גיוס של גברים נורווגים, שמצא עלייה של כ-2.5 נקודות אצל ילידי השנים 1965–1975, ולאחר מכן ירידה באותו שיעור לערך אצל ילידי השנים 1975-1990{{הערה|שם=בראטסברג2018|Bratsberg, B., & Rogeberg, O. (2018). [https://www.pnas.org/content/115/26/6674 Flynn effect and its reversal are both environmentally caused]. '''Proceedings of the National Academy of Sciences''', 115(26), 6674-6678.}}. לפי השערה זו אפקט פלין עדיין גבוה ב[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]] ב[[העולם השלישי|עולם השלישי]], ואולי יאפשר להן לצמצם את הפער במנת המשכל בינן לבין מדינות המערב, במקביל לצמצום הפערים הטכנולוגיים, הכלכליים והחברתיים.