נוסח איטליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
== מנהג לועזים ==
נוסח התפלה המיוחד של יהודי איטליה מכונה בשם "מנהג לועז" או "מנהג לועזים", דהיינו, נוסח התפלות השגור בפי דוברי השפה הלטינית או השפות הרומניוטיות. מבחינה [[הלכה|הלכתית]] יהודים אלו אינם פוסקים כ[[יהדות אשכנז]] או [[יהדות ספרד]], אשר כפופים ל[[שולחן ערוך]] או להגהות ה[[רמ"א]]. (לשם דוגמה, הם [[איסור קטניות|מתירים אכילת קטניות]] בחג ה[[פסח]], אמנםאך מברכים ברכהשתי אחתברכות על [[הנחת תפילין]] וכדומה), אלא לפי חכמי רומי, כמו ספר '[[שיבולי הלקט|שבלי הלקט]]' לר' [[צדקיה בן אברהם|צדקיה ב"ר אברהם הרופא]], עיבודו וקיצורו ספר '[[תניא רבתי|תניא]]', מאת קרוב משפחתו [[יחיאל בן יקותיאל|ר' יחיאל ב"ר יקותיאל מן הענוים]] (שניהם ממחצית השנייה של המאה הי"ג) וכן מתוך '[[ספר התדיר]]' לר' משה ב"ר יקותיאל מרומה (סוף המאה הי"ד). מתוכם, נאספו הלכות ומנהגים, בעיבודים שונים ובהשמטות, חזרו ונדפסו גם בהוצאות המאוחרות של המחזור כמנהג בני רומה.
 
== הקהילות בהן מקובל נוסח איטליה ==
ל[[יהדות איטליה|יהודי איטליה]] נוסח תפילה ייחודי משלהם שאינו [[נוסח עדות המזרח|נוסח הספרדים]], [[נוסח אשכנז|נוסח האשכנזים]] או [[נוסח ספרד]], ואף אינם כפופים למרות ה[[קבלה]]. ב[[איטליה]] היו קיימות אמנם גם קהילות שמוצאן מ[[ספרד]] שהתפללו ב[[נוסח הספרדים]] וקהילות שמוצאן מ[[גרמניה]] שהתפללו ב[[נוסח אשכנז]], אשר היו בעיקר בצפון איטליה. נוסח איטליה, אם כן, אינו הנוסח של כל היהודים באיטליה, אלא הנוסח של יהודי איטליה הוותיקים, הנקראים לועזים.
 
למרות היותו נוסח תפילה דומיננטי בקרב יהודי איטליה, נוסח איטליה מיעט להתפשט מחוץ לגבולותיה, בניגוד לנוסחי תפילה אחרים כמו [[נוסח הספרדים]], שאותו העבירו מגורשי ספרד למקומות רבים או [[נוסח אשכנז]] שאף הוא הגיע למחוזות חדשים החל מהמאה ה-19. הנוסח האיטלקי כמעט לא יצא מחוץ לגבולות איטליה, למעט מקרים בודדים שבהם הגיע לקהילות אחרות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. כך למשל בעיר [[סלוניקי]] פעלו מספר [[בתי הכנסת האיטלקיים (סלוניקי)|בתי כנסת איטלקיים]] וכן בעיר [[צפת]] במאה ה-16. כיום פעילות ב[[ירושלים]] וב[[רעננה]], מספר בודודות של קהילות המתפללות בנוסח האיטלקי, המרכזית שבהן ב[[בית הכנסת האיטלקי (ירושלים)|בית הכנסת כמנהג בני רומה]], והן היחידות בעולם מחוץ לאיטליה.
 
עקב גלי ההגירה של [[יהדות לוב|יהודים מלוב]] לאיטליה, לאחר הקמת מדינת ישראל עד סוף שנות השישים, נהפך [[נוסח הספרדים]] להיות הנוסח הדומיננטי בדרום ומרכז איטליה.
שורה 16:
* ב[[תפילת ערבית]] של [[שבת]] אומרים את [[ברכת מעריב ערבים]] ואת [[ברכת אמת ואמונה]] בנוסח מיוחד ל[[שבת]].
* ב[[עמידה]] של [[תפילת ערבית]] של [[שבת]] אומרים את נוסח "ומאהבתך" במקום "אתה קדשת".
* בתפילת עמידה, אומרים את נוסח ברכת השם בנוסח 'לדור ודור', המוכרת מחזרת הש"ץ בנוסח אשכנז, אפילו בתפילת הלחש. בימות השנה, אומרים נוסח "לדור ודור נמליך לא-ל",{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ד, עמ' לה}} ואילו בימים נוראים אומרים נוסח "לדור ודור נגיד גדלך" (בדיוק כמו בנוסחהנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ בכל השנה).{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_f28871ee449a4430be2445b6cd0ce56d.pdf מחזור לראש השנה כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ה, עמ' כה.}}
* בין "[[אשרי יושבי ביתך|אשרי]]" שלאחר התפילה לבין "[[ובא לציון]]" אין אומרים את "למנצח מזמור לדוד" מתהילים, אלא הוא חלק מתפילת ה[[תחנון]] של [[שני וחמישי]]. ייתכן שמכאן פשט המנהג בשאר העדות להשמיט אותו בימים בהם לא אומרים וידוי.
* בימות החול, מחזירים את ספר התורה בין אשרי לובא לציון.
* בתפילת מנחה מושמט "עלינו לשבח", כנראה עקב המנהג להסמיך את תפילת ערבית לתפילת מנחה. (כמו בנוסח אשכנז המקורי, אלא שאצל נוסח אשכנז המקורי אומרים עלינו כשלא מתפללים ערבית מיד. ואם כן, ייתכן שההסבר שבמנהג האיטלקי לא אומרים עלינו הוא משום שאין קבלת עול מלכות שמים במנחה, והדבר עדיין צריך הכרע. גם בנוסח הבלדי אצל [[יהדות תימן|יהודי תימן]] אין אומרים [[עלינו לשבח]] בתפילת מנחה).
* ב[[ברכת המזון]], לאחר שלוש הברכות מדאורייתא, ולפני הברכה מדרבנן, יש פסוק שמטרתו להפסיק ביניהן.
* ושוב בברכת המזון, תוספת "רחם" לשבת מתחילה ב"נחם", ובמנהג קדום אף מסתיימת ב"מנחם ירושלים", כפסיקת התוספות בברכות.
* נוסח [[כל נדרי]] הוא בעברית ("כל נדרים") ולא בארמית כמקובל ביתר העדות (מלבד [[נוסח הרומניוטים]] הקרוב לנוסח האיטלקי).
* אומרים את הקטע "והשיאנו" בתפילות ראש השנה בניגוד למה שהתקבל ברוב הקהילות כיום שלא לאומרו.
שורה 32:
 
==הפיוטים בנוסח איטליה==
המאפיין את הפיוט אצל יהודי איטליה הוא בעיקר איסוףשילוב של יצירה פיוטית מקומית יחד עם איסוף פיוטים [[פיוט|פיוטים]] ממקורות שונים ומעט יצירה פיוטית מקומיתומגוונים. בדומה ל[[נוסח אשכנז]] ובשונה מ[[נוסח הספרדים]], בנוסח איטליה השתמרו פיוטים רבים ממוצא ארץ ישראלי, למשל בסדר ה[[הושענות]] האיטלקי{{הערה|אולם, השבלי הלקט כתב "וכן מנהג קדמון בידינו שאין הושענא, בין בשבת, בין בחול", ואם כן ייתכן שפיוטים אלו הגיעו ממקור אחר לאיטליה בתקופה יחסית מאוחרת.}}, והיוצרותבפיוטי לשבתותהימים מיוחדותהנוראים. ישנם גם פיוטים מ[[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|תור הזהב בספרד]] המקובלים אצל יהודי איטליה כמו למשל הרשות לקדיש "יה שמך ארומימךארוממך" לר' [[יהודה הלוי]], וכן [[מי כמוך ואין כמוך]] לשבת זכור. במנהג האיטלקי המאוחר אומרים אף "[[אחות קטנה]]" בליל [[ראש השנה]] (בחלק מהקהילות) והפיוט "[[עת שערי רצון להפתח]]" הנאמר במסורת האיטלקית כ[[סליחות|סליחה]] ב[[תפילת נעילה]] (בשונה מן המסורת הספרדית בה הוא נאמר לפני תקיעת [[שופר]]).
 
==ראו גם==