|
==הגדרת הר הבית בהלכה==
על פי המשנה, הר הבית היה [[ריבוע]] בן 500 אמה על 500 אמה, ומרבית השטח החיצון היה בדרום הסורג, כדברי המשנה ב{{משנה|מדות|ב|א|ללא=שם}}: {{ציטוטון|הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת [[אמה (יחידת מידה)|אַמָּה]] עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם, שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח, שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוֹן,וּמֵעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב.}} מיקומו המדויק של שטח הלכתי זה בתוך מתחם הר הבית כיום נתון ל[[ספק (הלכה)|ספק]]ות ומחלוקות בין אנשי ההלכה בדורנו. מכל מקום, המתחם המכונה כיום הר הבית, והמוקף בארבע רוחותיו חומות המשמשות כ[[קיר תומך|קירות תמך]], גדול בהרבה מהשטח המוזכר במשנה. הוא בצורה דמוית [[מלבן]] שאורכו כ-480 מטר ורוחבו כ-300 מטר, ושטחו הוא כמאה וארבעים [[דונם]].{{הערה|מכיוון שהמתחם אינו מלבן מושלם, גדלים אלה מקורבים. הגדלים המדויקים: אורכו של כותל המערבי הוא 478 מטר, הדרומי - 277.75 מטר, המזרחי - 452.25, ואורכו של הכותל הצפוני הוא 305.75 מטר. שטח המתחם הוא 135,495 מטר רבוע.}} מיקומו המדויק של השטח ההלכתי בתוך מתחם הר הבית כיום נתון ל[[ספק (הלכה)|ספק]]ות ומחלוקות בין אנשי ההלכה בדורנו.
הסיבה להפרש הגדול בין שטחו ההלכתי של הר הבית לבין השטח כיום, הוא בנייה שנעשתה על ידי החשמונאים ובעיקר על ידי [[הורדוס]], בנייה שהרחיבה את ההר בעיקר לכיוון צפון ודרום.{{הערה|אשר גרוסברג, "[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=268&ArticleID=269#_Toc175456599 איתור תחומי הר הבית ומקום המקדש]", מתוך [[תחומין]] טז'}} לפי הדעה המקובלת, בנייה זו הגדילה פיזית את שטחו של המתחם, אך לא השפיעה ושינתה מבחינה הלכתית את האזורים עליהם חלים דיני הקדושה השונים.
לפי המשנה: {{ציטוטון|אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותמים ובסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר. ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהם, וכל ישראל אחריהם. [...] וכל שלא נעשה בכל אלו, הנכנס לשם אין חיבין עליה}}{{הערה|{{משנה|שבועות|ב|ב}}}} לפיכך בימי [[בית המקדש השני]], שלאשבהם לא היה מלך ולא אורים ותומים, לא התקיימו התנאים הנדרשים להרחבת השטח של העזרה.{{הערה|בדומה לכך נכתב ב{{בבלי|שבועות|טז|א}} בעניין הרחבת ירושלים: "אבא שאול אומר שני בצעין היו בהר המשחה, תחתונה ועליונה, תחתונה נתקדשה בכל אלו, עליונה לא נתקדשה בכל אלו, אלא בעולי גולה שלא במלך ושלא באורים ותומים"}} אמנם, בנוגע להר הבית לא נזכר במשנה כיצד מוסיפים על קדושתה. לדעת הרב [[יצחק שילת]] יש לחוש שגם שאר מתחם הר הבית שעד החומה ההרודיאנית התקדש מדרבנן בקדושת הר הבית.{{הערה|הרב יצחק שילת, "בניית בית כנסת בהר הבית בימינו", התפרסם ב[[תחומין]] כרך ז', והסיק שיש להחמיר באיסור זה אף על פי שהוא ספק דרבנן, כי גבול המתחם המקורי אינו ניכר, כך שהאיסור דומה להחזרת תבשיל לאש בשבת. מחשש להרחבת התחום, גם הרב [[יוסף צבי רימון (רב)|יוסף צבי רימון]] [http://etzion.org.il/he/הלכות-עלייה-להר-הבית מורה] שאין לעלות אל הבית ללא טבילה, אפילו לאזור שבוודאות לא נכלל בהר הבית המקורי.}} ואילו הרב יעקב אריאל סובר, שאין לחוש להרחבת הקדושה.{{הערה|הרב יעקב אריאל, בספרו באהלה של תורה חלק ד סימן כג.{{ש}} ראו עוד: הרב הלל בן-שלמה, "[http://www.elhamikdash.com/מעלין-בקודש-כח.html ה'מחכמה' אינו קדוש בקדושת הר הבית"], סעיף ו'.{{ש}}לדעת הרב עזריה אריאל, ב[https://www.yeshiva.org.il/ask/104985 תשובה באתר "ישיבה"] מסתבר שבכיוון מערב התקדש המתחם גם אם מדובר בהרחבה הרודיאנית, משא"כבשונה מההרחבות בכיוון צפון ודרום.}}
באשר לשטחים התת-קרקעיים, לפי פסק ה[[רמב"ם]],{{הערה|{{רמב"ם|עבודה|בית הבחירה|ו|ט}}, על פי הגמרא ב{{בבלי|פסחים|פו|א|ללא=שם}}}} "המחילות הפתוחות ל[[העזרה|עזרה]] - קודש, והפתוחות להר הבית - חול". בשנת 1981 דין זה שימש להתרת עבודות לחשיפת אולם תת-קרקעי שמאחורי [[שער וורן]] בכותל המערבי בשנת 1981.{{הערה|לפי יומנו של רב הכותל [[מאיר יהודה גץ]] המצוטט בספר הזיכרון "רב הכותל", בו הוא מציין שגם הרב [[עובדיה יוסף]] הסכים להיתר העבודות.}}
==חלוקה למחנות קדושה==
|
